ואהבת לתודעתך כמוך .VS ואהבת לרעך כמוך

"ואהבת לתודעתך כמוך"  VS. "ואהבת לרעך כמוך"

הפן היהודי-רוחני: בין "רעך" ל"תודעתך"

"ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח)
המצווה מבוססת על הרעיון שהאהבה לאחר אינה ביטול העצמי, אלא הכרה בערך המשותף של כל נברא "בצלם אלוהים". לפי הרמב"ם, אהבת הזולת היא השתקפות של אהבת ה', שכן כל אדם הוא חלק מהשלם האלוקי.

o   הקשר ל"תודעתך": הראי"ה קוק כותב כי: "האדם הגדול באהבת עצמו, גדול באהבת כל" (אורות הקודש). כלומר, אהבה עצמית אינה אגואיזם, אלא בסיס להכרה בערך הפנימי שממנו נובעת היכולת לאהוב אחרים. אם האדם שונא את עצמו, כיצד יוכל לאהוב רעהו?

·    תורתו של רבי נחמן מברסלב: "אזמרה לאלוהי בעודי"
ב"ליקוטי מוהר"ן" (תורה רפ"ב), רבי נחמן מדגיש את חשיבות החיפוש אחר: "נקודות הטוב" בתוכנו, גם בתוך חסרונותינו. זו לא אהבה אגוצנטרית, אלא הכרה בכך שהקב"ה ברא כל אדם עם תכלית ותיקון ייחודיים.

o   "ואהבת לתודעתך" ככלי תיקון: התודעה (הנפש/הרוח) היא מראה של הנשמה. כשאדם לומד להכיר בטוב שבו, הוא מתחבר למקור האלוהי שבו, ומתוך כך יכול להאיר גם לסביבה.

הפן הפסיכולוגי: אהבה עצמית vs. נרקיסיזם

·  ההבדל בין אגואיזם לאהבה עצמית בריאה

בפסיכולוגיה, אהבה עצמית (self-compassion) אינה נרקיסיזם. לפי פרופ' קריסטין נף (מרצה וחוקרת פסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת טקסס), אהבה עצמית כוללת:

1.     חמלה כלפי חולשותיך - להפסיק ביקורת עצמית הרסנית.

2.     הכרה באנושיות המשותפת - להבין שכולם טועים.

3.     קשיבות ומלאות (mindfulness) – התבוננות במחשבותיך ללא הזדהות יתרה.

o   "ואהבת לתודעתך" כבסיס לבריאות נפשית: אדם הקשוב לצרכיו הרגשיים, יודע לסלוח לעצמו, ולהיות נוכח במציאות (ולא בביקורת או הכחשה), מפתח חוסן נפשי המאפשר לו גם לתת לאחרים.

בספרה רב המכר: 'חמלה עצמית', פרופ' כריסטין נף כותבת בהתייחס לשיפוט עצמי ולחשיבותה של החמלה העצמית: "אז מה הפתרון? להפסיק לשפוט ולמדוד את עצמנו לגמרי. להפסיק לתייג את עצמנו כ'טובים' או 'רעים' ופשוט לקבל את עצמנו בלב פתוח. להתייחס לעצמנו באותה מידה של חסד, חמלה ואכפתיות שבה אנחנו מתייחסים לחברה טובה, או אפילו לאדם זר לצורך העניין. למרבה הצער, אנחנו מתייחסים כמעט לכל אחד אחר טוב יותר משאנחנו מתייחסים לעצמנו".

הפן הבריאותי של חמלה עצמית

3 מחקרי עבר שהראו שחמלה עצמית טובה לבריאות:

1 פחות פוסט־טראומה
מחקר מ-2015 שנעשה באוניברסיטת ביילור, הראה שחיילים שהשתתפו במלחמות ארה"ב באפגניסטן ובעיראק, סבלו מרמות נמוכות יותר של תסמונת פוסט טראומטית
עם חזרתם לארה"ב ו־12 חודשים לאחר מכן

2 מקדמת בריאות:
מחקר מ־,2017 שפורסם ב-Journal of Contextual, Behavioral Science הראה שחמלה עצמית נמצאת במתאם עם בריאות טובה יותר. היא משפיעה עליה באמצעות הפחתת לחץ נפשי ודרך אימוץ התנהגויות משפרות בריאות

3 פחות תגובה דלקתית:
מחקר מ־ 2014 שפורסם בכתב העת Brain Behavioral Immunology, הראה שחמלה עצמית הפחיתה את רמת התגובה הדלקתית של הגוף בחשיפה לסטרס.

סכנות ההקצנה

אם "אהבת התודעה" הופכת לפולחן עצמי ("אני מרכז העולם"), היא הופכת לנרקיסיזם. אך לפי אריק אריקסון (היה פסיכולוג יהודי אמריקאי, הוגה תאוריית השלבים הפסיכו-חברתית), התפתחות אישית תקינה דורשת איזון בין זהות עצמית לבין אינטימיות עם הזולת.

חקר התודעה: מי אני?

·  התודעה ככלי להכרת העצמי

בפילוסופיה ובמחקר הנוירולוגי (הוסבר בפרק המתייחס לתודעה וביולוגיה) , התודעה היא השדה שבו מתקיימים המחשבות, הרגשות והתפיסות. "לאהבת התודעה" משמעות כפולה:

1.  להכיר במגבלות התודעה – להבין שאנו לא כליל השלמות.

2.  לחגוג את הפוטנציאל שלה – להשתמש בה ככלי לצמיחה.

o  דוגמה מתורת החסידות: בספר "התניא", האדמו"ר הזקן מסביר כי הנפש הבהמית (האגו) והנפש האלוהית (התודעה הגבוהה) נמצאות במאבק תמידי. אהבת התודעה היא אהבת החלק האלוהי שבך, המכוון אותך להתעלות.

·  מדיטציה וקשר לעצמי
תרגולי מיינדפולנס (כמו אלו של הרב אריה קפלן זצ"ל) מלמדים להתבונן במחשבות ללא שיפוט. זו צורה של אהבה לתודעתי: לקבל את מה שעולה, אך לא להישאב לתוכו.

צמיחה רוחנית: התודעה כגשר בין האדם לאלוקים

·   "דע את אלוהי אביך ועבדהו" (דברי הימים א כח, ט)
לפי החסידות, ידיעת האל מתחילה בידיעת העצמי. הרמח"ל כותב ב"מסילת ישרים" כי תיקון המידות (צמיחה אישית) הוא תנאי להתקרבות לבורא.

o  "ואהבת לתודעתך" כתהליך תיקון: כשאדם מטפח את תודעתו – מתקן את מידותיו, לומד לשלוט בדחפיו, ומפתח חמלה – הוא הופך לכלי לאור אלוקי.

·  הקשר בין אהבה עצמית לאהבת האל
בספר: "חובת הלבבות" (שער האהבה), רבנו בחיי אבן פקודה מסביר שאהבת ה' נובעת מההכרה בחסדיו כלפינו. באופן דומה, אהבת התודעה שלי היא הכרה בחסד שקיבלנו – החיים, השכל, והיכולת לצמוח.

סינתזה: אלטרואיזם ואהבה עצמית – שני צדדים של אותו מטבע

·  "אין אהבת הזולת ללא אהבת העצמי" (אריך פרום, "אמנות האהבה")
פרום טוען שאהבה אמיתית לאחרים אפשרית רק כאשר יש לנו יחס של כבוד לעצמנו. אדם המדכא את צרכיו הופך למריר או תלותי, ואינו מסוגל לתת מעצמו באמת.

· משל הנר
בתנ"ך נאמר: "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ, כז). כדי להאיר לאחרים, הנר צריך שיהיה בו שמן (האהבה העצמית) ופתיל (התודעה). השמן אינו "אגואיזם" – הוא הדלקה פנימית ההכרחית להאיר החוצה.

מתי "אהבת התודעה שלי" הופכת למכשול?

·  סכנת ההתבדלות
אם האדם כל כך מרוכז בתודעתו עד שהוא מתנתק מהמציאות החברתית, הוא עלול לאבד את תחושת האחריות ההדדית. כאן נכנסת המצווה "ואהבת לרעך כמוך" כתזכורת להתמקדות גם בחוץ.

·  פתרון: אינטגרציה
הבעל שם טוב לימד כי "העבודה היא גם בעיגולים וגם ביושר" – לשלב בין התבוננות פנימית (אהבת התודעה שלי) למעשים בעולם (אהבת הזולת). רק השילוב בין השניים יוצר שלמות.

סיכום: התודעה ככלי ולא כמטרה

"ואהבת לתודעתך כמוך" אינו סותר את "ואהבת לרעך כמוך", אלא מהווה שלב הכרחי בדרך אליה. כשאדם לומד להכיר את תודעתו – חולשותיה, כוחותיה, וייעודה – הוא הופך לכלי שלם יותר לאהבה, חסד ויצירה. כפי שכותב רבי נחמן: "כשאתה מלקט את הנקודות הטובות שבך, אתה בונה מהן סולם לעלות לדבקות".

האתגר הוא לשמור על איזון: לא להפוך את התודעה למקדש סגור, אלא לגשר בין הפנים לחוץ – בין הנשמה לעולם.