תודעת עוני מול תודעת שפע: בין גורל ליצירת מציאות

האימרה החסידית של הבעל שם טוב - "במקום בו נמצאות מחשבותיו של האדם, שם הוא" - חושפת תובנה עמוקה שהמדע המודרני רק מתחיל לאשש. פרק זה יבחן את הדואליות בין תודעת עוני לתודעת שפע דרך חמש עדשות מחקריות: פסיכולוגיה, מדעי המוח, פיזיקה קוואנטית, מטפיזיקה והתפתחות אישית.

תודעת עוני מול תודעת שפע: בין גורל ליצירת מציאות

תודעת עוני מול תודעת שפע: בין גורל ליצירת מציאות
האימרה החסידית של הבעל שם טוב - "במקום בו נמצאות מחשבותיו של האדם, שם הוא" - חושפת תובנה עמוקה שהמדע המודרני רק מתחיל לאשש. פרק זה יבחן את הדואליות בין תודעת עוני לתודעת שפע דרך חמש עדשות מחקריות: פסיכולוגיה, מדעי המוח, פיזיקה קוואנטית, מטפיזיקה והתפתחות אישית.

חלק א: הפסיכולוגיה של השפע והמחסור
מחקרים בפסיכולוגיה קוגניטיבית (כגון עבודתם של Kahneman & Tversky :על הטיות קוגניטיביות) מראים כי תפיסת השפע אינה פונקציה של נכסים אובייקטיביים, אלא של דפוסי פרשנות נרכשים.

•    תודעת עוני: מתאפיינת בדפוסי חשיבה קבועים ("סקמטות" במונחי הפסיכולוגיה):
o    נטייה למיקוד שליטה חיצוני (Rotter, 1966) 
o    הטיית שליליות (Negativity Bias) 
o    תופעת "העוני המנטלי" - צמצום קוגניטיבי תחת לחץ (Mullainathan & Shafir, 2013)

•    תודעת שפע: מאופיינת ב:
o    גמישות מחשבתית  (Cognitive Flexibility)
o    ראיי סיסטמית של הזדמנויות
o    אפקט הפלצבו העצמי - האמונה ביכולת משנה פיזיולוגיה (Dispenza, 2017) 

שאלת הגורל: הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית (רולו מיי, ויקטור פרנקל) טוענת כי גם בתנאים דטרמיניסטיים, קיימת חירות פרשנית - החופש לבחור את תגובתנו למצב.

חלק ב: מדעי המוח ונוירופלסטיות

מחקרי fMRI הראו כי:
•    תרגול מדיטציית שפע כגון Metta מפעיל את קליפת המוח הקדם-מצחית - אזור הקשור לתכנון ועיכוב דחפים.
•    חשיבה חוזרת על מחסור מחזקת מסלולים עצביים באמיגדלה - מרכז הפחד (האנסון, 2019).
נוירופלסטיות: המוח אינו ישות סטטית - כל מחשבה יוצרת שינוי פיזי בסינפסות  (Doidge, 2007). זהו המדע מאחורי האימרה "נעשה אדם בצלמנו" - אנו בוראים את מוחנו דרך כוונותינו.

חלק ג: הפיזיקה הקוואנטית של התודעה

תיאוריית השדה הקוואנטי מציעה:
•    חלקיקים מגיבים לצופה - אפקט הצופה (וילר, 1978).
•    היקום כמערכת הולוגרפית (Bohm, 1980) - כל חלק משקף את השלם.
השלכה: אם המציאות היא אינפורמציה מקודדת, אז "עוני" ו"שפע" הם מצבי תודעה לפני שהם תנאים חומריים. כפי שניסח זאת הפיזיקאי פריימן דייסון: "החוקים הפיזיקליים הם הד לקול התודעה".

חלק ד: המטפיזיקה של ה"אני"

אם הכל תודעה, אז ה"אני" הוא:
1.    צומת רטט בשדה קוואנטי אינסופי 
2.    שחקן-צופה בדרמה קוסמית 
תפקידנו: להיות מפרשים פעילים של הקוד הקוואנטי. כפי שטוען ברנרדו קאסטרופ, המציאות היא: "חלום קולקטיבי מוסכם".

חלק ה: ארעיות ומשמעות

הבנת הארעיות מובילה ל:
•    התעלות מעבר לדואליות של עוני/שפע
•    מעבר מ"החזקה" ל"התהוות"  (Being → Becoming)
•    חוויית ה"כאן ועכשיו" כצורת השפע האולטימטיבית 
סיכום: בין דטרמיניזם לחירות
התשובה אינה ב"או-או" אלא ב"גם-וגם":
•    גזרת גורל קיימת כמערכת תנאים פוטנציאלית התחלתית
•    חירות קיימת כפוטנציאל טרנספורמטיבי בתוך המערכת

הדבר היחיד שאינו ניתן לשינוי הוא חוק השינוי עצמו. במילותיו של הפיזיקאי מקס פלאנק:
"כשאתה משנה את הדרך בה אתה מסתכל על הדברים, הדברים שאתה מסתכל עליהם משתנים."
"המילים שאתה כותב היום הן הכלים שבהם תקרא את המציאות מחר".

להלן 4 סיפורים המתארים בקצרה את ההפעלה היישומית ההכרתית לחולל שינוי, עם דגש על משמעותם הרוחנית והפסיכולוגית:

1. "האבן והלב" של רבי נחמן מברסלב
מקור:  הסיפור מופיע בכתביו של רבי נחמן כסיפור אלגורי על עבודת ה' והתמודדות עם מכשולים נפשיים.

העלילה:
מעשה במלך ששלח את בנו למרחקים ללמוד חכמות. לימים שב הבן לביתו מלומד בחכמות. פעם אחת ציווה המלך על בנו לקחת אבן גדולה, כגון אבן הריחיים, לטלטלה ולהעלותה לעליית הגג.
מסתמא לא יכול הבן לטלטל בידיו אבן גדולה כזו והיה מצטער מאוד, שאינו יכול לקיים כיבוד אב ולמלא את רצונו.
עד שהמלך פתח ואמר לו:
כלום יעלה על דעתך שאני אצווה עליך להגביה בידיים אבן גדולה כל כך. ומה גם לטלטלה למעלה? אלא אני נתכוונתי לומר לך שתיקח פטיש חזק ותכה על האבן ותפוצצה לחתיכות קטנות ולאחר כך תוכל להעלותה למעלה.

ואף כאן הנמשל פשוט מאד:
השם יתברך ציווה עלינו שנשא לבנו אליו בשמים, ולנו לב אבן, ואבן זו גדולה מאוד ואי אפשר כלל לנשאה למעלה. אלא צריך לקחת פטיש, לשבר ולפוצץ את לב האבן כדי שנוכל להרימו למעלה. רק לב נשבר מסוגל להתעורר ולהתרומם. צריך לקחת פטיש ולהכות על הלב.
•    האבן מסמלת את "לב האבן" – קשיי הנפש, הרגלים שליליים או מצוות שנראות כבלתי אפשריות.
•    הפטיש הוא כוח הדיבור (תפילה, לימוד, ביטוי רגשי) המפרק את הקשיים לחלקים ניתנים לניהול .
תובנה:  רבי נחמן מדגיש את כוחה של 'התמרה' – לא להתעמת עם המכשול בשלמותו, אלא לפרקו לתהליכים קטנים. הדיבור (הפטיש) הוא כלי טרנספורמטיבי לריפוי הלב .

2.  אליעזר והגזר (סיפור עם יהודי-רוסי)
מקור: עיבוד של לוין קיפניס למעשייה הרוסית: "הלפת הענקית" .
העלילה:
•    סבא אליעזר מנסה לתלוש גזר ענק מהאדמה ונכשל. סבתא, הנכדה, הכלב, החתול והעכבר מצטרפים למשיכה, ורק יחד הם מצליחים.
  נמשל:
•    כוחה של ערבות הדדית –  שיתוף פעולה מנצח קשיים בלתי אפשריים לבד.
•    הקבלה לתורת הקוואנטים: ה"שדה הקולקטיבי" (כבבואה של תודעת השפע) מתחזק כאשר רבים פועלים בהרמוניה.

3. אליעזר עבד אברהם בזוהר
מקור: הזוהר (פרשת חיי שרה) דן בדמותו של אליעזר, עבד אברהם שיצא בשליחות אברהם למצוא כלה לבנו יצחק.  שליחות זו הינה כסמל לרצון התחתון המחפש את הניצוץ האלוקי (רבקה) בעולם.
תובנה: הסיפור מסמל את מסע התודעה מהרצון הפרקטי (מציאת אישה ליצחק) להתעלות רוחנית (חיבור בין שמים לארץ). בזכות הרצון המוחלט של אליעזר, נאמנותו והתמדתו הוא זכה להיכנס לגן עדן בעודו בחיים.

4. חוני הַמְּעַגֵּל – סיפור המעשה
מקורות: המשנה, מסכת תענית
על פי המשנה, היה חוני בעל היכולת להביא לכך שתפילותיו תתקיימנה, ובשנת הבצורת הקשה התפלל על ירידת הגשמים ונענה

הסיפור:
מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לוֹ לְחוֹנִי הַמְּעַגֵּל: הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים.
אָמַר לָהֶם: "צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַּנּוּרֵי פְסָחִים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמּוֹקוּ."
הִתְפַּלֵּל וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים.
מֶה עָשָׂה? עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, וְאָמַר לְפָנָיו: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְּבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ."
הִתְחִילוּ גְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. אָמַר: "לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת."
הִתְחִילוּ לֵירֵד בְּזַעַף.
אָמַר: "לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה."
יָרְדוּ כְּתִקְנָן, עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.
בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "כְּשֵׁם שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ, כָּךְ הִתְפַּלֵל שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶן."
אָמַר לָהֶן: "צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵית אֶבֶן הַטּוֹעִים."
שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח: "אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה, גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ נִדּוּי; אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ? שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ, כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא עַל אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ; וְעָלֶיךָ הַכָּתוב אוֹמֵר: 'יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ' (משלי, כ"ג, כ"ה) 
משמעות המעגל: המעגל ששרטט חוני מייצג התכנסות תודעתית –  יצירת מרחב מקודש שבו האדם מתחבר לייעודו ומשפיע על המציאות.

הקשר לתודעת שפע:
•    שלושת הסיפורים מדגימים כיצד התמקדות בתהליך (ולא בתוצאה) יוצרת שפע. חוני מבקש גשם "במידה הנכונה", רבי נחמן מלמד לפרק את הקושי, ואליעזר והגזר מראים ששפע נוצר ביחד בשילוב כוחות .
לסיכום, הסיפורים מהווים מפת דרכים להתמודדות עם מגבלות תודעתיות וחומריות – מהפרט אל הכלל.