פרק מד' - וולטר ראסל - הנביא של הפרדיגמה שעוד תבוא

וולטר ראסל - הנביא של הפרדיגמה שעוד תבוא
במאי 1921 נכנס הפולי-מתמטיקאי האמריקאי וולטר ראסל (Walter Russell) למצב דמוי תרדמת בן 39 ימים, במהלכו טען כי ניגש ל"מקור כל הידע". עם התעוררותו, הוא כתב בטירוף את מה שראה - דפים מלאים בגילויים פילוסופיים, מדעיים ורוחניים שמאוחר יותר יהוו את הבסיס לכתב היד שלו: "האוניברסלי" (The Universal One). למרות ששלח את ממצאיו ל-125 מוחות מובילים באותה תקופה, כמעט כולם דחו אותו כמשוגע - למעט אחד- ניקולה טסלה, הממציא בעל החזון, נדהם כל כך מתובנותיו של ראסל עד שהוא דחק בו לגנוז את העבודה במשך אלף שנים, והתעקש שהאנושות עדיין לא מוכנה לאמיתות שלה.

הגילויים של וולטר ראסל דמיינו מחדש את מבנה המציאות. הוא טען שהחומר אינו מוצק אלא אור גבישי המואט על ידי מחשבה - שהכל סביבנו, מסלעים ועד גוף אדם, מורכב מדפוסי אור, מעוצבים על ידי התודעה. הוא האמין שהיקום הוא ביסודו מנטלי, לא חומרי, ושכל הדברים זזים במחזוריות הקצביות - התרחבות והתכווצות, כמו נשימה. הוא פטר הפכים כמו טוב ורע כאשליות, וטען במקום זאת שהכל מחפש הרמוניה ואיזון. לראסל המוות לא היה סוף אלא שחרור אור דחוס שחוזר למקורו. אפילו הזמן, הוא טען, לא היה ליניארי, אלא ספירלה שבה עבר, הווה ועתיד התקיימו יחד.

בין כל ההישגים המדהימים לכל החיים של האדם היחיד בדורו, יש נוכחות מיסטית של כוח ויכולת יצירתית שהניעה את חייו של וולטר ראסל. במאי 1921 ראסל חווה את מה שהוא התייחס ל"המאירה שלי" במהלכו תיאר: "להיות מודע לכל הדברים... יכולתי לתפוס כל תנועה". מודעות זו הפכה לליבה של הקוסמולוגיה של ראסל, וספרו ה-Universal One פורסם ב-1926. ראסל כתב ש"הטעות הקרדינלית של המדע" הייתה "סגירת הבורא שלו". "אלוקים הוא האור המגנטי הלבן הבלתי נראה, חסר התנועה, חסר המין, הבלתי מחולק והבלתי מותנה, המרכז את כל הדברים".

בקריאת יצירותיו של וולטר ראסל, מגלים את כוחו של מוח מואר כשהוא מתאר וממחיש כיצד השקט של הבורא הופך לתודעה הרוטטת לצורת גל העוקבת אחר חוק הטבע להיווצרות הבריאה הפיזית.
הסיבה של כל זה; זה פשוט כי זה טבעו של אלוקים והטבע. הטבע שהינו, הרמז המבצעי. ראסל היה חבר קרוב ומקורב של ניקולה טסלה, והפיזיקה של הקוטביות המובאת בעבודתו של ראסל, ניכרת גם בהמצאת זרם חילופין של טסלה. ראסל העביר מהדורות מיוחדות של הספר: The Universal One ל-125 מהמדענים, הפיזיקאים וההוגים הבולטים בעולם באותה תקופה וכולם דחו אותו. כיום אנו יודעים שהעומק והגאונות של הקוסמולוגיה של ראסל חופפים באופן אירוני עם לידתה וניסוחה של פיזיקת הקוונטים.

וולטר ראסל הוא באמת אחד מגדולי ההוגים של המאה העשרים.
רעיונותיו אלה הקדימו את זמנם באופן קיצוני, שילוב מטפיזיקה, דינמיקת גלים ותחושה עמוקה של אחדות אוניברסלית. הוא האמין שחשמל הוא ספירלה חיה של אנרגיה ולא רק אלקטרונים בתנועה, ושהריק של החלל הוא למעשה ים תוסס של פוטנציאל לא מנוצל. הבריאות, לדעתו, היא הקצב הטבעי של הגוף, והמחלה היא פשוט שיבוש של הזרימה הזו. למרות שהתעלמו או לעגו לו במהלך חייו, עבודתו של ראסל מושכת כעת תשומת לב חדשה בעידן שבו לימודי הפיזיקה הקוונטית והתודעה מתחילים להדהד את אותן השאלות. לרבים, הוא כבר לא תימהוני נשכח, אלא נביא של פרדיגמה שעוד תבוא.