האם יש הוכחות לכך שכולנו דמויות בסימולציה ממוחשבת?

ד"ר מלווין וופסון, פיזיקאי מאוניברסיטת פורטסמות', מציע נקודת מבט חדשה. לדבריו, חוק חדש בפיזיקה עשוי להצביע על כך שהמציאות היא רק סימולציה מורכבת הפועלת על מחשב קוסמי עצום.

האם יש הוכחות לכך שכולנו דמויות בסימולציה ממוחשבת?

האם יש הוכחות לכך שכולנו דמויות בסימולציה ממוחשבת?

במשך שנים, הרעיון שהמציאות היא סימולציה מתקדמת ביותר סיקרן רבים. המדע הבדיוני חקר את המושג הזה בסרטים כמו המטריקס. מה שנראה פעם כמו רעיון בדיוני נלקח כיום יותר ברצינות בדיונים מדעיים. פיזיקאים ופילוסופים ממשיכים להטיל ספק בטבע הקיום. ד"ר מלווין וופסון, פיזיקאי מאוניברסיטת פורטסמות', מציע נקודת מבט חדשה. לדבריו, חוק חדש בפיזיקה עשוי להצביע על כך שהמציאות היא רק סימולציה מורכבת הפועלת על מחשב קוסמי עצום.

השערת היקום המדומה                                    

הרעיון של יקום מקודד אינו חדש. טיעון הסימולציה של הפילוסוף ניק בוסטרום הפך את הרעיון הזה לפופולרי. הוא הציע שתרבויות מתקדמות עשויות ליצור סימולציות למחקר או בידור. הסיכוי לחיות ב"מציאות בסיסית" עשוי להיות נמוך ביותר. האם החיים יכולים להיות דומים למשחק וידאו? האם בני אדם הם רק דמויות בתוכנית מתקדמת?

המחקר של ד"ר וופסון מתבסס על הרעיון שמידע הוא בסיסי ליקום. הוא מציע שלמידע, כמו לחומר פיזי, יש מסה ואנרגיה. זה דומה ל-DNA, המאחסן הוראות חיוניות לחיים. פריצת דרך הגיעה כאשר הבחין שמערכות מידע לא תמיד עוקבות אחר החוק השני של התרמודינמיקה. חוק זה קובע כי תהליכים טבעיים נוטים להגביר אי סדר, המכונה אנטרופיה.

באופן מוזר, וופסון גילה שאנטרופיית מידע יכולה לרדת. זה הוביל אותו לנסח את החוק השני של דינמיקת המידע. ממצאיו פורסמו ב-AIP Advances. במאמרו הוא מסביר כיצד מידע נמחק או דחוס באופן שיטתי, בדומה לאופן שבו מחשב מייעל את האחסון. תהליך זה, הוא טוען, דומה לתפקוד של סימולציה דיגיטלית.

אם מידע מתנהג בצורה דומה לקוד במערכת דיגיטלית, המשמעות היא בולטת. בדיוק כפי שתוכניות מחשב מבטלות נתונים מיותרים כדי לרוץ ביעילות, היקום עשוי לפעול לפי עיקרון דומה. זה מעלה שאלות לגבי מהותה של המציאות. אם היקום עוקב אחר כללי חישוב, האם זה מציע מתכנת-על תבוני? האם אינטיליגנציה מתקדמת ממקור חיצוני יכולה לתזמר ולסנכרן את הסימולציה?

האם זו יכולה להיות הוכחה לעולם מדומה?

המחקר של וופסון מספק תמיכה מסקרנת לתיאוריית הסימולציה. עם זאת, הוכחת תיאוריה זו נותרה אתגר. האסטרונום דיוויד קיפינג מאוניברסיטת קולומביה ניתח את ההסתברות לחיות במציאות בסיס. ממצאיו מצביעים על כך שהסיכויים הם כמעט שווים, עם הטייה קלה כלפי המציאות שהיא אמיתית.

זיהוי סימולציה הוא משימה קשה. יש הסבורים שתקלות או חוסר עקביות בפיזיקה יכולים לשמש הוכחה. דיווחים על חריגות פיזיות בלתי מוסברות, כגון תנודות קוונטיות, מוזכרים לעתים כראיות אפשריות. עם זאת, אם הסימולציה היא ללא רבב ופועלת עם כוח מחשוב בלתי מוגבל, ייתכן שלא יימצאו שגיאות.

אחרים פונים לפיזיקת הקוונטים, שבה מתרחשות תופעות מוזרות. חלקיקים במכניקת הקוונטים מתנהגים בדרכים בלתי צפויות, הקיימות במספר מצבים בו-זמנית. כמה חוקרים מציעים שהתנהגויות מוזרות אלו עשויות להיות חפצים של מציאות מתוכנתת. אם מופיעים קיצורי דרך או חריגות במערכות קוונטיות, זה יכול להצביע על תכנות מלאכותי. עם זאת, רעיונות אלה נותרו ספקולטיביים.

תפקיד התער של אוקאם

דיוויד קיפינג טוען שהתער של אוקאם (Occam ) צריך להנחות את המסקנות שלנו. עיקרון זה קובע כי ההסבר הפשוט ביותר הוא בדרך כלל נכון. הוא מאמין שהנחת עולם אמיתי ופיזי היא תשובה פשוטה יותר מאשר קבלת הדמיה עם מספר רבדים של מציאויות מקוננות. לדבריו, המורכבות של טיעון הסימולציה מפחיתה את הסיכוי שהוא נכון.

עם זאת, אחרים טוענים שייתכן שהתער של Occam לא יחול במלואו. אם היקום הוא סימולציה, הרי שהמורכבות עצמה עשויה להיות אשליה. בדיוק כפי שדמויות משחקי וידאו אינן קולטות את המורכבות של הקוד הבסיסי שלהן, בני אדם עשויים להיות לא מודעים למנגנונים העמוקים יותר הפועלים. ההבחנה בין מדומה לאמיתי אולי לא ברורה כמו שהיא נראית.

יתר על כן, מה שנראה פשוט תלוי בפרספקטיבה. ציוויליזציה מתקדמת ביותר המסוגלת להריץ סימולציה תראה זאת כפשוטה. מנקודת המבט שלהם, יצירה וניהול של סימולציות עשויות להיות התקדמות טבעית של התקדמות טכנולוגית. אם טכנולוגיית סימולציה נמצאת בכל מקום, הטיעון שאנו חיים ביקום אחד, הופך להיות פחות מופרך.

בנוסף, האפשרות של סימולציות מקוננות מסבכת את הטיעון. אם ציוויליזציה יוצרת סימולציה עם יצורים חיים, יצורים אלה עשויים לפתח סימולציות משלהם. בתרחיש זה, יכולות להתקיים מספר רב של מציאות מדומה. אם זה המקרה, ההסתברות להיות במציאות "המקורית" פוחתת משמעותית.

טיעון נגד נוסף היא שהמציאות עצמה כבר מאוד מובנית ומתמטית. היקום פועל תחת חוקים פיזיקליים מדויקים, הנשלטים על ידי משוואות שמתארות הכל, החל מכוח המשיכה ועד מכניקת הקוונטים. אם הטבע הוא מתמטי מטבעו, האם הוא שונה באופן משמעותי ממערכת מתוכנתת? כמה מדענים טוענים שיקום הבנוי על עקרונות מתמטיים עשוי להיות סימולציה מתוכננת.

בעוד התער של אוקאם מעודד הסברים פשוטים יותר, ייתכן שהטבע האמיתי של המציאות אינו כה פשוט. הרעיון שאנו חיים ביקום פיזי, שאינו מדומה, מרגיש אינטואיטיבי כנכון, אבל אם הטכנולוגיה תמשיך להתפתח, מה שנראה פעם בלתי אפשרי, יכול להפוך לסביר.

תעלומת הקיום נמשכת

הרעיון של מציאות מדומה נותר מרתק ושנוי במחלוקת כאחד. המחקר של ד"ר וופסון מוסיף רובד נוסף לדיון הזה, אך אין הוכחה סופית. החיפוש אחר תשובות נמשך. לא ידוע אם החיים הם חלק מסימולציה מתקדמת או ממציאות פיזית אמיתית.

אם תיאוריית הסימולציה נכונה, צצות שאלות עמוקות. מי יצר את הסימולציה? למה זה תוכנן? האם יש מטרה מאחורי הקיום האנושי, או שזה פשוט ניסוי? שאלות אלו מאתגרות את עצם היסוד של המדע, הפילוסופיה והדת.

ההשלכות משתרעות מעבר לחקירה מדעית. אם המציאות מדומה, אז מושגים כמו רצון חופשי, תודעה ואפילו מוסר עשויים לקבל משמעויות חדשות. האם בני אדם באמת מקבלים החלטות, או שמא בחירות מתוכנתות מראש בתוך המערכת? האם אינדיבידואליות קיימת, או שמא אישיות היא תוצר לוואי של אלגוריתמים מקודדים?

תיאוריות על טבע הקיום נמשכות במשך מאות שנים. דת, פילוסופיה ומדע מנסים כולם לספק תשובות, אך האמת האולטימטיבית נותרה חמקמקה. יש הטוענים שבין אם אנחנו בסימולציה ובין אם לא, זה לא משנה את הדרך שבה אנחנו חווים את החיים. אולם אחרים מאמינים שהוכחת טבעה של המציאות יכולה לחולל מהפכה בהבנת הקיום שלנו.

ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, עשויות לצוץ שיטות חדשות לבדיקת השערת הסימולציה. מחקר עתידי במכניקת הקוונטים, בינה מלאכותית ופיזיקה חישובית עשוי להחזיק את המפתח לפיתוח התעלומה הזו. עד אז, הוויכוח נמשך, והאנושות נשארת בחיפוש אחר האמת הסופית. שאלת קיומנו רחוקה מלהיות מסודרת, מה שמבטיח שהדיון הזה יימשך לדורות הבאים.