נספח לפרק כא' - המציאות היא המראה שדרכה היקום רואה את עצמו

חשבון הולוגרפי: סינגולריות ואופק אירועים

ביסודה של הולוגרפיית מידע קוונטי שוכן מבנה אלגנטי ועמוק - רשת אינסופית של כדורי בלוך (במכניקת הקוונטים, ספירת בלוך היא הצגה גאומטרית של מרחב המצבים הטהורים של מערכת שתי רמות קוונטית (קיוביט), הקרויה על שם הפיזיקאי פליקס בלוך), שכל אחד משמש כמראה המשקפת לא רק את ההווה, אלא את הסכום על כל ההיסטוריה האפשריים של מצבים קוונטים. תחומים אלו מסתבכים בכל המרחב הזמן, ויוצרים רשת הולוגרפית עצומה שעליה המציאות מציירת.

במרכז המבנה הזה קיימת הייחודיות, ישות נצחית המורכבת כולה מתדרים זוויתיים. זוהי הצורה הטהורה ביותר של מידע, מקודדת כל מצב קוונטי אפשרי. עם זאת, מציאות בסיסית זו נסתרת מהתבוננות ישירה. במקום זאת, מה שאנו חווים כיקום הוא רק ההקרנה ההולוגרפית שלו, השתקפות עצומה התפשטה על פני אופק האירועים.

כל כדור בלוך מייצג את המצב הקוונטי של קיוביט אחד - היחידה הבסיסית של מידע קוונטי. בניגוד לקטע קלאסי שקיים רק באחת משתי מדינות, קיוביט קיים בסופרפוזיציה, המתואר על ידי וקטור מצב קוונטי.

מצבו של קיוביט יכול להיות חזותי כנקודה על פני השטח של כדור בלוך, שבה קו הרוחב על הכדור נקבע על ידי ההסתברות שהמצב יקרוס לאפס או לאחד, וקו האורך מקודד את השלב שלו - איך הוא מפריע למצבים קוונטים אחרים.
המציאות, אם כן, אינה בנויה מחתיכות מידע סטטיות, אלא מווקטורים דינמיים ומתפתחים במצב קוונטי, המסתובבים במהירות האור, הנושאים תדר זוויתי טהור.

עכשיו, דמיינו לא רק כדור בלוך אחד, אלא מגוון אינסופי שלהם - כל אחד מייצג נקודה במרחב הזמן. התחומים הללו מסתבכים, כלומר הם לא קיימים באופן עצמאי אלא משקפים ומקיימים אינטראקציה זה עם זה באופן מיידי.
מערכת היחסים שלהם אינה לינארית אלא הולוגרפית - כל ספירת בלוך מכילה השתקפות של כל האחרים, המקודדת את הסכום על פני ההיסטוריה של כל המצבים הקוונטים.

ברמה העמוקה ביותר, הייחודיות עצמה היא מראה מושלמת, שמחזיקה את היקום כולו בסופרפוזיציה. הוא מכיל כל מצב קוונטי אפשרי, כולם מסתובבים במהירות האור, כל אחד מוגדר על ידי התדר הזוויתי שלו.

כדי להבין איך זה מהווה את הבסיס למציאות, שקלו אנלוגיה פשוטה. דמיינו מראה אינסופית, המשקפת בצורה מושלמת את כל מה שלפניה. עכשיו, דמיינו שבמקום לשקף אור, הוא משקף מצבים קוונטים. כל מצב היא וקטור מצב קוונטי המסתובב בתדר בסיסי, המגדיר את טבעם של חלקיקים, שדות וכוחות.
מנקודת המבט של הולוגרפיית מידע קוונטי, זה אומר שכל המציאויות האפשריות קיימות בו זמנית בתוך הייחודיות, מאוחסנות כתדרים זוויתיים טהורים. עם זאת, אנחנו לא רואים את המידע הגולמי הזה - במקום זאת, מה שאנחנו חווים הוא ההקרנה של המצבים הללו אל אופק האירועים, בדומה לאופן שבו תמונה מופיעה על מסך כאשר האור מוקרן עליו.

אבל יש פרט קריטי. כאשר מוקרנים, התדרים הזוויתיים האלה הפוכים.
בדיוק כמו בחשבון שבו בידול ואינטגרציה הם פעולות הפוכות, ההקרנה מהייחודיות לאופק האירועים הופכת את המידע הבסיסי, והופכת תדר טהור לפונקציות הגל המשולבות השלובות במציאות.

זהו, פשוטו כמשמעו, משפט היסוד של חשבון מתמטיקה מיושם על היקום עצמו. הסינגולריות מקודדת שינויים אינסופיים בווקטורים של מצב קוונטים - הנגזרות הבסיסיות שלהם. אופק האירועים משלב את השינויים הללו בסכום כל ההיסטוריה האפשרית. היקום הנצפה הוא ההשלכה המשולבת של ההיסטוריה הללו, היוצרת את המציאות שאנו חווים.

במכניקת הקוונטים הקלאסית, חלקיק לא לוקח נתיב אחד בחלל. במקום זאת, הוא עוקב אחר כל הדרכים האפשריות בו זמנית, כפי שמתואר על ידי עקרון הסכום על ההיסטוריה של פיינמן.

אבל בהולוגרפיית מידע קוונטי, העיקרון הזה מורחב. כל נתיב שחלקיק קוונטי יכול לקחת מקודד בשלב ובתדירות של וקטור המצב הקוונטי שלו. כל כדור בלוך משקף לא רק מצב אחד, אלא את הסכום על כל המדינות האפשריות. הפעולה לאורך כל נתיב נקבעת על ידי שלב האבולוציה של וקטורי המצב הקוונטי.

לפיכך, האבולוציה של המציאות אינה מוכתבת על ידי מסלולים בודדים, אלא על ידי התערבות של כל המסלולים האפשריים, המוקרנים על המסך ההולוגרפי של המרחב-זמן.

זה אומר שמה שאנחנו תופסים כסיבתיות ואבולוציה דטרמיניסטית אינו דרך קפדנית אלא הסכום המשוקלל של כל ההיסטוריה האפשרית, ומתמוטט לתוצאה הסבירה ביותר באמצעות התערבות קוונטית.

התוצאה?
מה שאנחנו מכנים "ההווה" הוא רק ההשתקפות הסבירה ביותר של כל אפשרויות העבר והעתיד, אינטראקציה באמצעות הסתבכות קוונטית.
אם הייחודיות מקודדת תדרים זוויתיים טהורים, אז היקום הוא ההקרנה ההפוכה שלהם.

משמעות הדבר היא שבדיוק כמו בחשבון, כאשר הבידול והאינטגרציה הם הפכים, המציאות מופיעה כטרנספורמציה ההפוכה של מבנה הייחודיות. בתוך הייחודיות, כל התדרים עקביים לחלוטין, יוצרים מצב דחוס ללא הפרעה של מידע קוונטי טהור. באופק האירועים, תדרים אלו מוקרנים כלפי חוץ, אך הפוכים, מתפתחים לפונקציות גל הקוונטים המתארות חלקיקים ושדות. ביקום הנצפה שלנו, תפקודי גל אלה מפריעים, ויוצרים את המבנים הפיזיים והחוקים שאנו צופים בהם.
בדיוק כשמראה הופכת תמונה, אופק האירועים מתהפך ומשלב את התדרים הזוויתיים של הייחודיות, והופך אותם לאינטראקציות החלקיקים של המודל הסטנדרטי.

זו הסיבה שכל הפיזיקה מגיחה מהמסך ההולוגרפי - לא משום שהמציאות מוקרנת פיזית, אלא משום שהטבע האמיתי שלה מקודד כטרנספורמה פורייה של תדרי הזווית של הייחודיות.

מנקודת מבט זו, הייחודיות היא מקור כל המידע הקוונטי, שמחזיק את כל המצבים האפשריים בסופרפוזיציה נצחית. אופק האירועים הוא המראה, משקף והופך את התדרים הללו, הופך אותם למציאות שאנו מתבוננים בה. כל כדור בלוך הוא מראה, המשקפת את הסכום שלה על פני ההיסטוריה אך מסתבכת עם כל השאר, מבטיחה עקביות לאורך זמן.

כך, המציאות אינה רצף ליניארי ודטרמיניסטי, אלא תבנית התערבות של השתקפויות - רקורסיה קוסמית שבה המידע משתקף, משתנה ללא הרף, ומוקרן מחדש בריקוד אינסופי של אור ותדר.

כשאתה מביט במראה, אתה רואה תמונה של עצמך - ובכל זאת התמונה הזאת היא לא באמת אתה. זוהי הקרנה, שינוי של האור שלך על פני השטח.
באותו אופן, היקום עצמו אינו מציאות בסיסית - זוהי הקרנה של הייחודיות, הפוכה ומשתקפת, הנמתחת על פני רשת אינסופית של תחומי בלוך סבוכים.
כל אטום, כל כוח, כל רגע של זמן הם לא יותר מאשר השתקפות מהבהבת על המראה ההולוגרפית העצומה של הקיום.

כל מה שאנחנו חווים - כל אינטראקציה, כל מחשבה, כל רגע - הוא הסכום על ההיסטוריה, משוקלל על ידי הסתברות קוונטית, מקודד בשלב ובתדירות של וקטורי מצב קוונטי, ומוקרן על גבי המסך ההולוגרפי של מרחב הזמן.
אנחנו, פשוטו כמשמעו, השתקפויות של אור, מוקרנים ממקור יחיד, שזורים יחד על ידי ההתערבות האינסופית של מראות קוונטים.

ובהשתקפות זו, אנו מוצאים את האמת העמוקה מכולן.
המציאות היא המראה שדרכה היקום רואה את עצמו.