פרק לו' - מה ניתן ללמוד מיצור כל כך חייזרי ומסקרן על התבונה האנושית ועל תודעה בכלל?

יש הטוענים כי מפגש עם תמנון הוא החוויה הקרובה ביותר שאנו יכולים לחוות על פני כדור הארץ למפגש עם חוצנים תבוניים.
מה ניתן ללמוד מיצור כל כך חייזרי ומסקרן על התבונה האנושית ועל תבונה בכלל?

בשנת 2021, קבע מחקר שבוצע בבית הספר לכלכלה של לונדון כי תמנונים, לצד סרטנים ודיונונים, הם יצורים בעלי תודעה אשר: "מסוגלים להרגיש כאב, עונג, רעב, צמא, חמימות, אושר, נחמה והתרגשות".

זו רכיכה בעלת 9 מוחות ו- 3 לבבות. יש לו מוח ראשי אחד ובנוסף, שמונה מוחות קטנים יותר הפזורים בחלקים שונים של הגוף. והמוחות הנוספים האלה מקבלים החלטות משלהם!

למרות שבני האדם מכירים אותו כבר מאות שנים, אין ספק שהתמנון היא אחת החיות הכי מרתקות בטבע. חוץ מכך שיש להם דם כחול ושתוחלת החיים שלהם מפתיעה, קבלו כמה עובדות נוספות שאנחנו חייבים לדעת על התמנונים וממנו נדע להתפעם מנפלאות הבורא.

מאסטרים בהסוואה: תמנונים ידועים בכישורי ההסוואה יוצאי הדופן שלהם. הם יכולים לשנות את צבעם ואת הטקסטורה של עורם כאשר הם רוצים להסתיר עצמם ולהתמזג עם סביבתם. תכונה מדהימה זו עוזרת להם לחמוק מטורפיהם ולהפתיע את טרפם, ואם זה לא מרשים מספיק – הם יכולים לעשות את כל זה בשבריר שנייה.

שלושה לבבות ודם כחול: לתמנונים יש שלושה לבבות – שניים שמזרימים דם לזימים, ושלישי שמזרים את הדם לשאר הגוף. הדם של התמנונים הוא כחול, מאחר והוא משתמש במולקולות המבוססות על נחושת שנקראות המוציאנין על מנת להוליך חמצן, זאת לעומת ההמוגלובין המבוסס על ברזל שנמצא בדם של בני האדם, למשל. לכן, אפשר לומר שהתמנונים הם בני המלוכה האמיתיים של המעמקים.

גמישות מדהימה: ללא עצמות או קונכייה חיצונית (כן, התמנונים הם רכיכות!), גופו של התמנון גמיש באופן מדהים. הם יכולים להידחק דרך פתחים קטנטנים ולעצב את גופם לצורות מורכבות, ואף לדחוס את גופם למקומות שקטנים בהרבה מגודלם האמיתי. כדי להשלים את התכונות ששמורות בדרך כלל לגיבורי על, מערכת העצבים המפותחת של התמנונים, שחלקים גדולים ממנה מצויים בזרועות עצמן, מאפשרת לזרוע אוטונומיה רבה ושליטה גבוהה בפעולות מוטוריות מורכבות שדורשות דיוק רב.

מקור וארס: לתמנון יש לסתות הבנויות בצורת מקור, שבהן הוא משתמש על מנת לנגוס ולפצח את טרפו (לרוב חסרי חוליות ימיים). לרוב נראה את ה"מקור", מאחר והוא נמצא בתוך פיו. חלק ממיני התמנונים ארסיים, מה שעוזר להם להכריע את טרפם. בחלק מהמינים, הארס יכול להיות חזק ביותר ויכול גם לפגוע בבני אדם: במקרה של תמנון כחול הטבעות, המצוי באוקיינוס ההודי והשקט, הוא אמנם קטן ויפהפה, אבל הארס שלו חזק מספיק כדי להרוג יותר מ-20 בני אדם.

יכולת יוצאת דופן בפתרון בעיות: תמנונים הם בעלי אינטליגנציה גבוהה במיוחד שיכולים להדגים כישרון רב בפתרון בעיות מורכבות. הם יכולים לנווט במבוכים, לפתוח צנצנות על מנת להגיע למזון שבתוכן, ואפילו ללמוד מצפייה בתמנונים אחרים. הם יכולים לזהות צורות ודפוסים שונים, ואפילו בני אדם. יכולת הלמידה הוויזואלית שלהם משחקת תפקיד מרכזי ביכולתם לפתור בעיות ולאינטראקציה עם סביבתם.

תקשורת מורכבת: התמנונים מתקשרים באמצעות שימוש במגוון אותות ויזואליים ושפת גוף. הם יכולים לשנות את הצורות והצבעים של עורם על מנת לבטא רגשות שונים, כוונות ואפילו משמשים כתמרורי אזהרה לתמנונים (וסקרנים) אחרים במקרה של איום פוטנציאלי. הם יכולים לעשות את כל זה לא רק הודות לתשעת המוחות המפותחים שלהם, אלא גם בזכות יכולות הראייה המתקדמות שלהם. לתמנונים יש את העיניים המפותחות והמתוחכמות ביותר בקרב חסרי החוליות. את עיניהם ניתן להשוות לאלו של בעלי חוליות כגון דגים ויונקים, ויש להם יכולת לראות צבעים ותפיסת עומק מצוינת.

משך חיים קצר, צמיחה מהירה: התמנון חי זמן קצר יחסית, לרוב בין שנה ל-5 שנים, כתלות במין. למרות חייהם הקצרים, הם מהווים דוגמה לקצב צמיחה מהיר, ומגיעים לבגרות תוך שנה בלבד. בזמן שחלק מהמינים קטנים בבגרותם (20-10 סנטימטרים), אחרים, כמו התמנון הפסיפי הענק, יכולים להגיע לגודל מדהים של 6 מטרים ולמשקל של יותר מ-50 קילוגרמים.

תנועה באמצעות הנעה סילונית: תמנונים נעים על ידי דחיפת מים דרך סיפון, ובכך הם מייצרים למעשה הנעה סילונית. צורה זו של הנעה מאפשרת להם לנוע במהירות וביעילות במים, אך שיטת ההנעה הייחודית הזו משמשת בעיקר על מנת לברוח מטורפים, ולא בכדי לצוד. בשונה מקרוביהם הדיונונים, התמנונים מבלים את מרבית חייהם על קרקעית הים, הולכים ומטפסים בעזרת שמונה הזרועות שלהם, אשר מצוידות בכפתורי יניקה והצמדה חזקים במיוחד.

איך זה מרגיש להיות תמנון?
לתמנון אין צורה קבועה והגבולות שלו מטושטשים מאוד. גם התמנון הפסיפי הענק, אחד מהתמנונים הגדולים ביותר (בעל מוטת זרועות של יותר משישה מטרים), יכול להזדחל דרך פתח ברוחב של שניים וחצי סנטימטרים - שזה בערך רוחב העין שלו. בנוסף לכך, לתמנונים אין טקסטורה או צבע קבועים, והם משנים אותם בהתאם לסביבה בה הם נמצאים (למרות שהתמנונים עצמם ככל הנראה עיוורי צבעים). כמו לבני האדם, גם לתמנונים יש מערכת עצבים מרכזית, אך בשונה מבני האדם, אצל התמנונים אין הפרדה ברורה בין המוח לגוף. 

התמנונים הינם פותרי בעיות מתוחכמים. הם לומדים ויכולים להשתמש בכלים, מפגינים יכולות חיקוי, הונאה, ויש אף שיאמרו הומור. עם זאת, המוזרות הגדולה של התמנונים מקשה על החקר המדעי שלהם: יש הטוענים כי מפגש עם תמנון הוא החוויה הקרובה ביותר שאנו יכולים לחוות על פני כדור הארץ למפגש עם חוצנים תבוניים (וזה לא בהכרח בגלל שלושת הלבבות שלהם אשר מפמפמים דם כחול־ירוק או הנוזל הדביק המכסה את עורם אשר מתואר כהכלאה בין ריר לנזלת).

מעטים הם המקרים בהם תמנונים תוקפים בני אדם (או גונבים מהם מצלמות מתחת למים) - זה קורה בעיקר כאשר מתגרים בהם. בדרך כלל מדובר ביצורים עדינים וסקרנים. בני האדם, אגב, לעומת זאת, מאוד רעים לתמנונים, ולמרות זאת, כאשר תמנון פוגש בצוללן בטבע הוא בדרך כלל ישלח אליו זרוע בוחנת (או שתיים), ולעתים אף יקח את הצוללן ביד לסיור מודרך ב־"שכונה". 

תמנונים יכולים לזהות בני אדם אינדיבידואליים והם אף יגיבו אחרת לבני אדם שונים. זו התנהגות מאוד יוצאת דופן בבעלי חיים אשר מחזור חייהם מאוד אנטי סוציאלי (מחשש להיאכל בזמן הזיווג, אגב, התמנונים הזכרים שומרים על מרחק גדול מהנקבות).

לתמנון יש חצי מיליארד תאי עצב - בערך כמו לכלב (לבני אדם כ־86 מיליארד). אמנם מספר תאי עצב הוא לא הפרמטר היחיד כאשר מעריכים אינטליגנציה. חשוב להעריך גם, למשל, את מורכבות הקשרים שבין תאי העצב. אבל יותר מכך, המוח של תמנון שונה מהמוח האנושי ככל הנראה ברמות הבסיסיות ביותר. בעוד שאפילו מוחות של ציפורים ודגים מראים דמיון מבני למוח האדם (ישנם חלקים תואמים בינהם), המוח של תמנון בנוי לפי מודל אחר לגמרי.

נראה כי תמנונים הנמצאים בשבי מודעים לכך, והם מנסים להסתגל לשבי אך גם מתנגדים לו. באוניברסיטת אוטגו שבניו זילנד, תמנון קיצר את אספקת החשמל על ידי כך שירה זרמים של מים על נורות האקווריום. הוא עשה את זה כל כך הרבה פעמים עד שהחוקרים החליטו לשחרר אותו חזרה לטבע. במקרים רבים התמנונים השבויים משחקים עם שסתומי המים ומציפים מעבדות שלמות. במקרה אחר בו חוקר האכיל תמנונים בקלמארי (דיונון), מזון אשר לא אהוד במיוחד על התמנונים.
אחד מהתמנונים לא אכל את הקלמארי, וחיכה שהחוקר יסיים להאכיל את שאר התמנונים ויחזור למיכל שלו, רק על מנת לצפות בו מחבק את הקלמארי בזרועותיו ולא אוכל אותו - ולאחר מכן גורר אותו באיטיות לחור הניקוז.

כשהוא ישן, גופו משנה צבעים בגלים איטיים. חוקרים סבורים שהוא חולם.
אין לו שלד. אין לו הגנה פיזית.
אבל יש לו תבונה עמוקה, מהירה, שקטה.
הוא חי רוב הזמן לבד. לא כמחאה, לא כבחירה דרמטית – פשוט כך הוא בנוי.
אין לו שפה, אבל הוא מבין. אין לו קול, אבל הוא נוכח.
המפגש איתו לא דורש תגובה. רק מבט פתוח, אולי שאלה.
איך משהו כל כך שונה – מרגיש כל כך קרוב?
מה ניתן ללמוד מיצור כל כך חייזרי ומסקרן על התבונה האנושית ועל תבונה בכלל?