האדם כמלאך- אבחנה של מצב תודעתי
הרבה נאמר על "גזע" 'המלאכים האנושיים' וכמה מהתיאוריות עליהם יכולות להיחשב כמיתוסים פרי דמיונו של האדם. המפתח להבנה האמיתית של היצורים הללו, מתחיל בהתעוררות הפנימית של התודעה שלנו והתפיסה/ההבנה שבתוכנית האינסופית של אפשרויות הבריאה.
יהושע אבירם
האדם כמלאך- אבחנה של מצב תודעתי
הרבה נאמר על "גזע" 'המלאכים האנושיים' וכמה מהתיאוריות עליהם יכולות להיחשב כמיתוסים פרי דמיונו של האדם. המפתח להבנה האמיתית של היצורים הללו, מתחיל בהתעוררות הפנימית של התודעה שלנו והתפיסה/ההבנה שבתוכנית האינסופית של אפשרויות הבריאה: אנחנו בני האנוש איננו היצורים האינטליגנטים היחידים. סתירת הרעיון הזה, תהיה כמעט כמו לטעון שכדור הארץ הוא מרכז יקום אשר נברא לבני אנוש בלבד. ישנם אינסוף ויכוחים סביב רעיון זה, אבל שוב, הניסיון להדגיש את הייחודיות שלנו כבני אנוש ביקום וכפסגת הבריאה, הוא ניסיון קלוש להגביל את כוחה של הבריאה ושל בורא עולם והתהליך המגוון של השתלבות קוסמית של אינסוף אפשרויות.
האם זה תעתוע של דמיון? או ממש במציאות
זה תמיד משעשע לחזות במאמצים של המוח האנושי להבין את הבלתי נתפס בעזרת מיתוג והגבלה. אך זה איננו משנה את העובדה שישנם צירים שונים של אבולוציה אשר להם תפקיד בדרמה הקוסמית דרך ספקטרום רחב של גלגולי נשמות. העיקרון המפורסם:"אני חושב משמע אני קיים" של דקארט, הוא תרגול פילוסופי נפלא, אך גורם לנו להגביל את המציאות המיידית שלנו לזו הנמצאת כאן ועכשיו. אחרי הכול, האם אנו יכולים להוכיח משהו שאיננו יכולים להגדיר כפיזיקאלי? המוח האמפירי נוטה להגביל את האפשרות של קיום הבורא דרך המסנן של הדמיון המוגבל שלנו.
האם יש להם רצון עצמי?
אנחנו מכירים בבעלי חיים כשייכים לממלכה אחרת מבני האדם; כתוצאה מכך אנחנו מבינים ומקבלים את מקומם בעולם, תחת פרספקטיבה של תועלת, לפעמים שוכחים את המסתורין והקדושה המשמעותיים של כל צורות החיים. יש המקבלים את האפשרות לקיומם של מלאכים, אך כיצורים רוחניים ללא כוח רצון וכמשרתי המציאות הרוחנית בלבד. אך האפשרות שגזעים וזנים אחרים משתפים פעולה במארג הקוסמי של היקום לרוב מטופלת בהתעלמות או הכחשה ללא הכרה נוספת.
חוסר הבנה נוסף שמתעורר, הוא הבלבול שסובב את ההבנה של המושגים נפילים, התגלמות מלאכים ומלאכים שסרחו (fallen angels). אלה אינם אותו דבר. החוט המקשר היחיד ביניהם הוא העובדה שכולם יצורים הנגזרים ממלכת הבריאה.
האם את/ה מזוהה עם ההגדרות של מלאך אנושי?
ההבדל בין בן אנוש רגיל לבין "מלאך בן אנוש" לא מובחנת מייד במראה החיצוני שלהם, אלא במבנה הפנימי, הרגשי, הפסיכולוגי והרוחני; כמו גם בתגובתם ויחסם לסביבה. הם לא בהכרח נחשבים בני כלאיים כשלעצמם, אך הם ישאו משימות רבות פנים כיעוד לחיים. זה אומר שהם יצטרכו לעבור וללמוד שיעורים הנובעים מהתגשמות במציאות דואלית, בזמן ביצוע משימות אשר ניתנות במקור ליצורים על טבעיים כגון מלאכים טהורים. הם לא, תחת כל הנסיבות, אין הם נחשבים לטעות מקרית של הבורא. מלאכים בני אנוש נמצאים כאן כי יש להם יש להם תפקיד מאוד ספציפי וייחודי למלא על כדור הארץ, בזמן הזה, של שינויים מתמידים.
בהגדרה פשוטה, מלאך בן אנוש מתחיל את חייו, באופן כללי, עם מספר שונה של רצועות די אן אי רוחני פעיל, במקום הסליל הדואלי של הדי אן אי המצוי. כל זוג רצועות די אן אי נוסף, שיש למלאך האנושי, מגיב לאחד או יותר מנטיות וכישרונות רוחניים שאפשר להגשים בחיים. הרבה מלאכים בני אנוש צריכים קצת יותר זמן להסתגל לקיום האנושי בהשוואה לילדים הרגילים ועקב כך יש להם מאפיינים בספקטרום רחב ומעניין, אשר עלולים לגרום להם להרגיש מוזרים או לפתח את ההרגשה שהם אינם שייכים. בדרך כלל, הם רגישים מאוד ואמפתיים מטבעם. הרצון לעזור שמוטבע בהם, בהכרח יציב אותם במצבים מסובכים ובמערכות יחסים בעייתיות ומאתגרות.
האם המלאכים אומרים – לא?
באפיונם ההתנהגותי הכללי, יש להם בעיה רצינית להגיד לא, ועליהם ללמוד כיצד להתמודד עם אנשים אגרסיביים ובעלי נטייה לכפות את עצמם. הם נוטים לחוש אשמים בקבלת עזרה מהזולת. הם נמנעים מלקיים מערכות יחסים דו צדדיות עם מכורים או אלכוהוליסטים. ומכיוון שאינם יכולים להגיד בקלות לא, הם נוטים להישאר במערכות יחסים זמן ממושך יותר מהאדם הממוצע.
הרבה מלאכים בני אנוש מתמודדים עם אתגרים בריאותיים. הם נוטים לרגישות לאנרגיות סביבתיות, מאכלים ונוטים לפעמים לאלרגיות בלתי מוסברות.
במה מלאכתם?
מלאכים אנושיים לעיתים חשים שהם נקראים למקצועות הכרוכים במתן עזרה, כאשר הם בדרך כלל מרפאים מעולים, יועצים, מורים והומניטאריים. הם מתחייבים למטרות נעלות ולעיתים קרובות קושרים אותן בעקרונות האתיים האישיים שלהם, ומגנים עליהם בקנאות. הם יהיו אומללים בעבודה אצל מעסיק או חברה לא אתיים, או בעבודה שלא הולמת את האנרגיות היצירתיות או המגוננות שלהם.
ההילות של המלאכים האנושיים, באופן טבעי צבעוניות ובעלות רדיוס גדול יותר מאשר לבן אנוש ממוצע. הן גם מתרחבות בקלות, בהתאם ליכולת הריכוז שפותחה במהלך החיים.
לסיכום: החוויה מרוממת ומטהרת אותם. הם לא מרוצים ממה שיש להם, וממשיכים תמיד לשאוף לרמה גבוהה יותר.
