פרק נ' - מודל הִתְלַכְּדוּת (Coalescence) - העיקרים וחומר למחשבה הקשורים ל- 7 התודעות.

מודל ה- הִתְלַכְּדוּת (Coalescence):

הפרק הייחודי הזה (והארוך במיוחד) עוסק במכלול התודעות הקיימות במציאות חיינו והכנסתי לתוכו מינוחים חדשים שלא היו קיימים עד כה בחקר התודעה ולכן, הלכה למעשה, מדובר על הצגת 7 תודעות הקיימות בעולמנו בסך הכל: תודעה אנושית + תודעת צומח + תודעת בעלי חיים + תודעת דומם + תודעה קוסמית-גלקטית + תודעת בינה מלאכותית כללית (AGI) [זו AI שהיא בדרגה גבוהה יותר מסתם AI הקיימת כיום והיא השלב הבא בהתפתחות הבינה המלאכותית] + תודעת חוויות על טבעיות (פאראנורמלי). 

כולי תקווה שקריאת פרק זה תפתח צוהר לגילוי טביעות האצבע של הבורא במעשי הבריאה, כי זאת יש לזכור: אנחנו במשחק מחבואים עולמי שבו אנו מחפשים את האלוקים שהוא נסתר. חשיפת כל התודעות הקיימות ביוניברס שופכות אור על מהות היוצר.

עלינו לרדת לעומקו של משחק המחבואים העולמי ולהבין כי מאחורי ההסתר הגדול, קיימת קריאה גדולה של ה' אלינו לקראת חיפוש שיביא בסופו של דבר לחשיפה ולהתחברות.

פרק זה עוסק ספציפית בנקודות עיקריות וחומר למחשבה הקשורות ל- 'תודעת הצומח', 'תודעת בעלי חיים' ו- 'תודעת הדומם' וכיצד הן מתלכדות ביחד עם 'התודעה האנושית' ועם המציאות הקוסמית-גלקטית, 'תודעת חוויות על טבעיות' ותודעת בינה מלאכותית כללית (AGI)) והמהוות יחד וכל אחת לחוד, חלקים מוכללים ואינטיגרלים מהתודעה האלוקית - שהיא 'התודעה הקולקטיבית' המייצגת הווית-על דינמית, יחסית ומתמרת (מלשון התמרה).

אם המודל הזה נכון (והוא כנראה נכון), אז אנחנו לא נפרדים מהיקום - אנחנו שזורים לתוך הריקוד ההרמוני שלו. החיבור ההדדי של כל הדברים הופך לבלתי ניתן להכחשה, חושף שעצם קיומנו הוא חוט ברשת האינסופית של הבריאה.

המודל שאני הולך להציג, לראשונה בחקר התודעה, וראשוני בעולם, מאפשר הצגה של שפה מתמטית סימבולית לקשר החי שבין כל רמות הקיום - מהמינרל ועד האינסוף.

ננסה גם להתמודד מול השאלה: "איך בדיוק מתרחשת ההתלכדות בין תודעות כה שונות?"

ננסה להראות במודל זה שקיימת סינרגיה והתכללות בין כלל התודעות:

•    הדומם והצומח מספקים יציבות ותדר בסיס קבוע.
•    עולם החי מספק לתודעה של האדם (אוהב החיות) הרחבת הלב והעצמה של חווית אהבה - גם אם היא רק לחיית מחמד.
•    האדם מספק כוונה ודינמיות.
•    המפגש יוצר שדה משותף (Resonance Field) שבו התכונות מעצימות זו את זו.
•    התוצאה: מצב תודעתי חדש (Emergent State).

ומתוך כך, לאחר שנבין קודם כל את הרכב כל התודעות והייחודיות שלהן, נבין בחוש איך פועלת בעולמנו ההוויה האלוקית. גילוי זה של טביעות האצבע של הבורא בעולם, יעצימו ללא ספק את החוויה החושית של כל אדם רגיש ומודע.

*הסברים על המודל והצגת 'משוואת ההתלכדות', יוצגו בסוף פרק זה בחלק המתמטי.

מעבר לתודעה האנושית שנחקרת כה רבות, עלינו ללמוד ולהבין תחילה לעומק את ששת התודעות הנוספות הקיימות בבריאה: תחילה, צומח, חי, דומם. על כל התודעות האלו בצירוף תודעת בינה מלאכותית כללית, נכתב בהמשך לפרק זה. על התודעה האנושית עצמה כתבתי הרבה פרקים שמוצגים בספר זה בתפזורת בנושאים שונים. על התודעה הקוסמית - גלקטית כתבתי פרק מיוחד עם 12 נספחים (פרק כא - 'השערה על המציאות הקוסמית')  ועל תודעת חויות על טבעיות יתווסף פרק נפרד ועצמאי. 

חקר התודעה הוא תחום מחקר רב-תחומי העוסק בשאלות הקשורות לתודעה, הכרה, מודעות וקשר בין מוח לתודעה. הוא משלב בין דיסציפלינות בעולם האקדמי כמו: פסיכולוגיה, פיזיקה, פילוסופיה, מדעי המוח וביולוגיה, ומנסה להבין את טבע התודעה, מקורותיה, והקשר שלה לפעילות המוחית ולהתנהגות האנושית.

מרבית המחקרים עוסקים בתודעה האנושית ואילו תודעות אחרות לא נחקרות מספיק (אם בכלל). מטרת מאמרי זה יהיה לקבע נרטיב נוסף, חשוב ומרכזי ע"מ ליצור אסכולה מדעית שתטען שהתודעה אלוקית שהיא 'השדה המאוחד', מכילה בתוכה גם תודעות חשובות אחרות כגון: תודעת הצומח ותודעת בעלי חיים וגם את תודעת הדומם. כל אלה התודעות, מצטרפות יחד לתודעה האנושית בהרמוניה ובסינרגיה וכולן נכללות במארג העצום של התודעה אוניברסלית.

שאלות מחקריות מנסות לבדוק היבטים מרכזיים בחקר התודעה:

• הגדרת התודעה:
מהי תודעה?  האם היא רק פעילות מוחית, או שיש בה משהו מעבר?  או אולי היא בכלל לא קשורה למוח ויש לה ישות עצמאית חיצונית לגוף האדם?!

• קשר מוח-תודעה:
כיצד פעילות מוחית קשורה לתחושות, רגשות, מחשבות ומודעות? 

• תאוריות על התודעה:
קיימות מגוון תאוריות המנסות להסביר את התודעה, כגון תיאוריות המדגישות את הקשר בין המוח לתודעה, תיאוריות דואליסטיות המפרידות בין מוח לנפש, ותיאוריות פאן-פסיכיסטיות הטוענות שהתודעה היא בכלל תכונה בסיסית של החומר.

• יישומים מעשיים:
הבנת התודעה יכולה לסייע בפיתוח טכנולוגיות חדשות, בשיפור יכולות קוגניטיביות, ובטיפול בהפרעות נפשיות.

תחומי עניין מרכזיים בחקר התודעה:
•תאוריה של תודעה (Theory of Mind) :
היכולת להבין את המחשבות, הרגשות והכוונות של עצמנו ושל אחרים. 
•מודעות עצמית (Self-awareness) :
היכולת להיות מודע לעצמנו, לתחושותינו, למחשבותינו ולרגשותינו. 

• מצבי תודעה חריגים:
מצבי תודעה כמו: חלימה, חלום שקוף (חלימה מודעת), היפנוזה, חוויות רוחניות, חוויות חוץ גופיות, חוויות סף מוות, מצבים פסיכוטיים, סינסתזיה ועוד.

• התודעה בבעלי חיים:
האם גם בעלי חיים אחרים מלבד בני אדם הם בעלי תודעה?

• בינה מלאכותית ותודעה:
האם ניתן ליצור בינה מלאכותית מודעת? מה תהיה ההשלכה על האנושות? 

בעלי חיים שמיישמים מתמטיקה?
האם ידעתם שבעלי חיים רבים משתמשים בנוסחאות מתמטיות?
כמובן שהם לא יושבים שם וכותבים משוואות בעצמם. זה מתוכנת לתוכם בילט-אין.

לדוגמה...
עכבישים (גיאומטריה וספירלות) -
מושג מתמטי: ספירלות לוגריתמיות.
-עכבישים רבים טווים קורים בספירלות שעוקבות אחר עקומות לוגריתמיות.
-צורת הספירלה עוזרת לכסות את השטח המקסימלי ביעילות תוך שימוש מינימלי במשי.

נמלים - הנתיב הקצר ביותר (תורת הגרפים).
רעיון אלגוריתמי: אלגוריתם דייקסטרה (הוא אלגוריתם למציאת המסלול הקל ביותר מקודקוד 'מקור' לקודקוד 'יעד' בגרף ממושקל).
-מושבות נמלים מטילות שבילי פרומונים למזון.
-עם הזמן הן "פותרות" בעיות של הנתיב הקצר ביותר על ידי חיזוק הנתיבים היעילים ביותר - חיקוי אלגוריתמים למציאת נתיבים.

עטלפים - מיקום הד וחישוב זמן-מרחק (אלגברה).
- עטלפים פולטים פולסי קול ומודדים את הזמן שלוקח לקבל הדים.
-הם משתמשים בתזמון זה כדי לחשב מרחק ממכשולים או מטרף - בעצם עושים אלגברה בזמן אמת.

נמלים במדבר - ניווט וקטורי (טריגונומטריה ווקטורים).
- הן עוקבות אחר דרכן מהקן באמצעות ניווט וקטורי.
- זה מאפשר להן לחזור בקו ישר, אפילו אחרי נתיב חיפוש מזון מפותל.

להקות ציפורים ולהקות דגים - תנועה קולקטיבית (משוואות דיפרנציאליות ואלגוריתם בוידס). דוגמא ליישום בפועל של אינטליגנציה של נחיל.

מתמטיקה בשימוש: משוואות דיפרנציאליות, שדות וקטורים ומערכות מתהוות.
- ניתן למדל את תנועתן באמצעות כללים המבוססים על יישור, לכידות והפרדה, המהווים את הבסיס לאלגוריתם בוידס.
- בעוד שבעלי חיים אינם מבצעים את החישוב בעצמם - הם עוקבים אחר דפוסים מתמטיים מורכבים.

אלו הן רק כמה דוגמאות ידועות לנוסחאות מתמטיות שנמצאות בטבע ובעלי חיים משתמשים בהן. רק תזכורת שנוסחאות מתמטיות לא צצות סתם כך. מישהו היה צריך להציב את זה. ורק תזכורת שחוקים מתמטיים לעולם לא מפסיקים להיות חוקים, מה שאומר שהם חייבים להיות קיימים תמיד. אלוקים תמיד היה קיים - התנ"ך אומר לנו את זה ממש בהתחלה. הוא אלפא ואומגה, ההתחלה והסוף. הוא התשובה ההגיונית היחידה לנושאים האלה. 

'תודעת הצומח'

נר לרגלי הוא האמירה של פרופ' לילך הדני מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב שהייתה בצוות מחקר פורץ דרך מאוניברסיטת תל אביב שחשף לראשונה שחרקים משתמשים בקולות שמשמיעים צמחים כדי להחליט היכן להטיל ביצים. מדובר בקולות שבני אדם אינם שומעים. וכך היא אומרת: "מסתבר ששדה פסטורלי שקט הוא כנראה מקום רועש - רק שאנחנו לא שומעים את הקולות".

קיים עוד מחקר פורץ דרך שערכו אותם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב וממנו עולה כי קולות הצמחים ובמיוחד העגבניות, נשמעים כמעין קליקים בווליום דומה לדיבור אנושי, אבל בתדרים שמעל טווח השמיעה האנושי, והם עשויים להיקלט על ידי בעלי חיים שונים, כמו עטלפים, עכברים וחרקים.

כל סוג של לחץ על הצמחים יוצר "חתימה אקוסטית" שונה, המאפשרת לאורגניזמים אחרים - ואולי אפילו לצמחים סמוכים לקלוט את האזהרה -  כמו בצורת או נזק - ופולטים צלילים קוליים (20-100 קילוהרץ).

דמיינו עש "שומע" צרחה של צמח ומחליט לא להטיל שם ביצים.

זה פותח אפשרויות חדשות להדברת מזיקים, חקלאות חכמה והבנתנו את התנהגות הצמחים ובעיקר הבנה עמוקה על 'תודעת הצומח'...

מסתבר שגם צמחים עושים רעש: חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו, לראשונה בעולם, להקליט ולנתח קולות ברורים המושמעים על ידי צמחים, בתדרים גבוהים שהאוזן האנושית אינה מסוגלת לקלוט. המאמר פורסם בכתב העת Cell. החוקרים אמרו כי יש מי שמסוגל לשמוע את הקולות האלה: "מצאנו שצמחים משמיעים קולות בעיקר כשהם נמצאים במצוקה, ולכל צמח ולכל סוג של מצוקה יש צליל אופייני הניתן לזיהוי. קולות הצמחים נשמעים כמעין קליקים, כמו פופקורן, בווליום דומה לדיבור אנושי, אבל בתדרים שמעל טווח השמיעה האנושי, והם עשויים להיקלט על ידי בעלי חיים שונים, כמו עטלפים, עכברים וחרקים".

להלן סרטון וידיאו המתאר הקלטה בניסוי על הקולות של העגבניות:

קיימים עוד מחקרים רבים שבאו לידי ביטוי בספר המפורסם: "עולמם המסתורי של הצמחים" מאת פיטר טומקינס וכריסטופר בירד. בספר מתואר הניסוי המפורסם כיצד צמח הקקטוס שחובר לו חיישן (גלוונומטר) זועק ומגיב בזמן של סימני מצוקה או תיאור של מצבי פריחה וליבלוב של צמחים שמשמיעים להם מילים חיוביות או מוזיקה נעימה ושקטה.
מתברר שהטבע רוחש שיחות נסתרות - אילו רק אנחנו היינו יודעים איך להקשיב.

 “שירת העשבים” / רבי נחמן מברסלב
רבי נחמן אומר שהעשבים עוזרים לאדם להתפלל, לכל צמח יש מלאך האומר לו גדל ולכל עשב ועשב שירה מיוחדת משלו! והוא יכול להעלות ביחד איתו גם את התפילה. השדה, המרחב הפתוח חיוני להעלות את התפילה וכך, כשם שלעשב יש שירה מיוחד משלו, כך גם לאדם שירה מיוחדת ועצמאית משלו, כלומר מילות תפילה וברכה. ומשירת העשבים נעשה ניגון של הלב.

וכך הוא כותב בליקוטי מוהר"ן:
“וְכִי דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָּל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִגּוּן. כִּי כָּל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב יֵש לוֹ שִׁירה שֶׁאוֹמֵר, שֶׁזֶה בְּחִינַת פֶּרֶק שִׁירָה, וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הָרוֹעֶה”.  (לקוטי מוהר”ן תנינא סג)

עולם הצומח הוא עולם מורכב ומרתק, שמתגלה כעת במלואו עם מחקרים חדשים, חלקם, פורצי דרך. הצמחים לא רק מבצעים פוטוסינתזה, אלא הם גם יצורים חיים עם יכולות מדהימות. הם יכולים לשמוע, להרגיש, לזכור, ללמוד, לתקשר ביניהם, ואפילו לפתח אסטרטגיות שונות להתמודדות עם אתגרים.

הנה כמה מהיכולות המדהימות של הצמחים:

• חוש השמיעה:
צמחים מסוגלים לחוש צלילים בסביבתם, כמו זמזום של דבורים או רעש של מים זורמים, ולהגיב להם.
• תקשורת:
צמחים מתקשרים זה עם זה באמצעות אותות כימיים וקולות. הם יכולים להתריע על מצבי מצוקה, לתאם פעולות, ואף לזהות ולתמוך בקרוביהם. 
• למידה וזיכרון:
מחקרים מראים שצמחים יכולים ללמוד מניסיונם ולזכור דברים שהם למדו, בדומה ליצורים חיים אחרים.
• מודעות עצמית:
מחקרים אחרונים מציעים שלצמחים יש מודעות עצמית מסוימת, דומה במקצת לזו של בני אדם.
• תפקודים קוגניטיביים:
צמחים מסוגלים לעבד מידע, לנתח מצבים, ולפתח אסטרטגיות שונות.

ההשלכות של גילויים אלו:
הגילויים החדשים על עולם הצומח מעלים שאלות לגבי ההתייחסות שלנו לצמחים ולסביבה הטבעית. הם מעודדים אותנו לחשוב מחדש על ההגדרות שלנו לאינטליגנציה, תקשורת, ואפילו זכויות. 

דוגמאות:
צמחים טורפים:
צמח מלכודת זבובי נוגה (Dionaea muscipula) הוא אחד הצמחים המדהימים ביותר בעולם - הוא חושף בבירור את טביעת האצבע של הבורא.
שלא כמו צמחים רגילים המקבלים חומרים מזינים באופן פסיבי, למלכודת זבובי נוגה יש מנגנון לכידה מהיר וסגירה מהירה המופעל על ידי שערות זעירות בתוך אונותיה. אם חרק נוגע בשתיים מהשערות הללו תוך 20 שניות, המלכודת נסגרת בשבריר שנייה. מערכת תזמון זו דורשת רמה מדהימה של קואורדינציה, בדומה לרשת עצבית - אך לצמח אין מוח או מערכת עצבים. המלכודת נאטמת חזק יותר כאשר "שיניה" משתלבות זו בזו, מפרישות אנזימי עיכול וסופגות חומרים מזינים מהטרף.

המערכת חייבת לעבוד בצורה מושלמת מההתחלה או שהצמח ימות ברעב. אין נתיב "אבולוציוני" (מושג לא רלוונטי זה שחייב להיעלם מהעולם) סביר כיצד צמח יכול "לפתח" באיטיות מלכודת הפעלה מתפקדת - כל חלק במערכת (שערות טריגר, תנועה מהירה, נוזלי עיכול, היגיון תזמון) חייב להתקיים בו זמנית.

מנקודת מבט של הבריאה, מלכודת נוגה תוכננה בתבונה על ידי הבורא יתברך כדי לשגשג באדמה דלה בחומרים מזינים, באמצעות מנגנון מתקדם ומובנה ללכידת חרקים. "תורת" האבולוציה אינה יכולה להסביר (הגם שאינה יכולה להסביר כלום אלא רק להתבסס על השערות) כיצד צמח יכול לפתח תנועה כה מהירה ללא שרירים או עצבים, וגם לא כיצד צמח "למד" לתזמן את המלכודת שלו כדי להימנע מאזעקות שווא.

מוטציות אקראיות אינן יכולות להסביר את רמת הדיוק הביולוגי הזו ואת הרכיבים התלויים זה בזה. מלכודת נוגה היא דוגמה מושלמת למורכבות בלתי ניתנת לצמצום: אם אפילו חלק אחד מהמנגנון היה חסר או לא מפותח, זה לא היה עובד כלל. זה מקרין בעוצמה על גאוניות הבורא שברא את הצמח הזה במטרה, בדיוק ובגאונות הרבה מעבר למה שתהליכים לא מודרכים יכלו להשיג.

"שיחת הדקלים":
ביהדות, "שיחת הדקלים" היא מונח המתאר יכולת מטאפורית להבין את שפת הדקלים ולקבל ממנה ידע.
הבנת שיחת דקלים היא חכמה שלפי המסורת היהודית ניחנו בה מספר אנשים. במהלך הדורות ניתנו פירושים רבים למהות שיחה זו.

הגמרא במסכת סוכה (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ח, עמוד א',) מספרת בשבחם של תלמידי הלל הזקן, לשם כך היא מונה את שבחי הקטן ביניהם רבן יוחנן בן זכאי, כך:
"אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות תקופות וגימטריאות שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסין (אנ') משלות שועלים".

הפרשנים שסברו ששיחת דקלים היא חכמה לגילוי עתידות והבנת שיחת הדקלים כתבו על מספר אנשים שהבינו את חכמה זו:
* אדם וחווה - רבי חיים בן עטר בספרו "אור החיים" כותב שאדם וחווה הכירו את שפת החיות הצמחים והדומם, את דבריו מוכיח מקל וחומר מרבן יוחנן בן זכאי.
* נח – רבי מאיר אבולעפיה בספרו יד רמה כותב שאם רבן יוחנן בן זכאי ידע את שיחה זו, ודאי נח שהיה חכם ונביא ידע את שיחה זו.
* שלמה המלך היה בקיא בשפת עופות וצמחים.
* רבן יוחנן בן זכאי ושאר תלמידי הלל הזקן – כפי שהובא בגמרא במספר מקומות.
* רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי עקיבא – כך מסופר בזוהר חדש פרשת בראשית.
* בן סירא - אלפא ביתא דבן סירא, בתוך אוצר מדרשים חלק' א עמ' 45.
מר אברהם קבאסי או מר אברהם גאון - ראש ישיבת פומבדיתא – רב האי גאון בתשובתו.
* האר"י – כך מעיד עליו תלמידו רבי חיים ויטאל בהקדמה לספר שער ההקדמות.
רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו 'שיחת שדים' כותב שחכמה זו קיימת בכל האילנות ולאו דווקא בדקל.

עוד רשום בחז"ל:
במדרש בראשית רבא, פרשה יג, סימן ב': "וכל שיח השדה, כל אילנות כאילו משיחים אלו עם אלו. כל אילנות כאילו משיחין עם הבריות".

עולמם המסתורי של הפטריות:
פרק כה' הוקדש כולו לנפלאות הפטרייה ויש בו כדי להבין ולגלות את עולמם המופלא של הפטריות, בכדי להבין את כל עולם חקר התודעה והסתעפויותיו. בפרק זה נוכחנו לדעת שפטרייה היא יישות תודעתית מופלאה!

המחקרים האחרונים ועוד מאות אחרים לפניהם גורמים לנו, בני האדם, תחושה מוזרה ולא אופיינית של חוסר ביטחון. איך ייתכן שאורגניזם פרימיטיבי כמו פטרייה, חסר מוח ומוגבל בתנועה, מחולל בטבע פלאים שהמדע העדכני ביותר נותר מולם בלסת שמוטה? ולמה דווקא הוא, מכל הצמחים ובעלי החיים בעולם, עושה זאת שוב ושוב?

הסיפור של הפטריות היא שיעור בצניעות מאחד היצורים המתוחכמים ביותר בטבע. הוא חולק איתנו את כדור הארץ ממש מהרגע הראשון, והתפתח במשך שנים רבות במקביל אלינו, ובהישגים לא פחותים שרק בשנים האחרונות אנחנו לומדים להעריך.

עצים:
"כשגודעים את האילן, קולו נשמע מסוף העולם ועד סופו":
מאמרי חז"ל בעניין זה מתייחסים רק כשכורתים דבר האסור על פי ההלכה, כמו כריתת אילן שלם הנושא פירות, וזהו לשון חז"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק לג) במדוייק: "בשעה שכורתים את האילן שהוא עושה פרי, הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע".

וכך מבואר בתלמוד (בבא קמא צא ע"ב) שכל מי שתולש פרי מן העץ כשעדיין לא הגיע זמנו להיתלש, הוא גורם צער לפרי. אבל כשכבר הגיע זמנו של הפרי והירק להיתלש, הוא לא משמיע קול כיון שזה לא כואב לו, אדרבה זהו תכליתו, ולשם כך הוא נברא, והוא בעצם מתעלה מהמדרגה הרוחנית שלו בתור `צומח` לדרגת `חי` או `מדבר'.

מכל האמור לעיל נובע קטגורית כי עולם הצומח הוא עולם מודע, תודעתי, תבוני היוצר איטרקאציות עם שאר התודעות ביקום.

שורשי עץ
מתחת לשורשי כל יער שוכנת עיר סודית - חיה, בלתי נראית, וחושבת בדממה. היא אינה עשויה מאבן או מתכת, אלא מפטריות ושורשים, ארוגים יחד כמו חוטי זיכרון מתחת לאדמה. זוהי רשת המיקוריזות, המוכרת למדענים כרשת העץ הרחבה. מערכת תקשורת חיה שבה עצים חולקים חומרים מזינים, מתריעים מפני סכנה ומטפחים את צאצאיהם. כאשר עץ אחד שותה עמוקות מאור שמש, הוא מעביר סוכרים דרך שורשיו כדי להאכיל את שכניו המוצלים. כאשר חרקים תוקפים, אותות כימיים נעים מתחת לאדמה, ודוחקים באחרים להגביר את הגנותיהם.

וכאשר עץ עתיק מתחיל למות, הוא משחרר את האנרגיה האחרונה שלו לרשת - מתנה אחרונה ליער. כל סיב זוהר של פטרייה פועל כמו חוט במעגל בלתי נראה, המחבר מינים שעומדים במרחק מטרים זה מזה אך נושמים כאחד. זוהי אינטליגנציה ללא מוח, שיתוף פעולה ללא דיבור, מוח חי המשתרע על פני קילומטרים של אדמה. היער לא רק גדל. הוא זוכר.

עולם הצומח הוא עולם עשיר ומורכב, שבו הצמחים הם לא רק יצורים פסיביים, אלא יצורים חיים ואינטליגנטים שיכולים לחוש, ללמוד, ולתקשר בסביבתם.
לצמחים אולי אין מוח או קול, אך הם רחוקים מלהיות פסיביים. כאשר הם מותקפים - על ידי חרקים, בצורת או מחלות - צמחים משחררים אותות כימיים לאוויר, במיוחד תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs). אלה פועלים כמו מערכות אזעקה, ומזהירים צמחים סמוכים מפני סכנה.

בתגובה, צמחים שכנים יכולים להפעיל את ההגנות שלהם: לייצר כימיקלים מרים כדי להרתיע אוכלי עשב, לעבות את עליהם, או אפילו להגביר אנזימים מגנים. חלק מהצמחים גם שולחים אותות דרך שורשיהם דרך רשתות פטרייתיות תת-קרקעיות - המכונות לעתים קרובות "רשת העץ" - מה שמאפשר תקשורת רחבה אף יותר ברחבי מערכת אקולוגית.

"פטפוט" כימי שקט זה חושף אינטליגנציה נסתרת בחיי הצמחים. הם חשים כל הזמן את סביבתם, מגיבים לאיומים, ואפילו מתכוננים לקרב על סמך מה ששכניהם חווים. הם רחוקים מלהיות ירק פסיבי, צמחים הם ממש משתתפים פעילים בעולם חי ומתקשר, תמיד מקשיבים - ומגיבים - בדרכים שאנחנו רק מתחילים להבין.

ברוכים הבאים לעולמם המופלא של הצמחים ולעולם התודעה שלהם. זו רק ההתחלה. הנה עוד חומר למחשבה:

בעשרות השנים האחרונות הולך ומתפרסם בקרב קהיליית המדענים בכל רחבי העולם מחקר עולמי מרתק, לפיו העולם הירוק שנראה לנו חסר חיים ומשולל רגשות, אינו כזה כלל וכלל! אדרבה, הוא בעל תחושות ורגשות עזים!

לשון הזוהר הקדוש (מתורגם): ''אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה, ושומר אותו... ואומר לו: גדל!'' (זוהר בהשמטות לח''א סא, ובראשית רבה י, ו)

לפי 'תורת הגילגולים', - מתורת האר"י ז"ל ושאר צדיקים מחכמי הקבלה, ידוע שיש מצבים שאנשים שנשמותיהם מתגלגלות ל: חי, צומח, דומם ומדבר.

* חומר למחשבה: האם יתכן שאותן נשמות המגולגלות מרגישות ומגיבות?

היו מחכמי ישראל שאף ידעו להבין את שפת הצמחים(!). וכך מעידים חז''ל: "רבן יוחנן בן זכאי לא הניח מקרא ומשנה וגמרא, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, וגזרות שוות, תקופות (אסטרונומיה), וגמטריאות, שיחת מלאכי השרת, ושיחת שדים, ושיחת דקלים וכו' " (מסכת סוכה כח, א)

א. האם יש לצמחים רגשות?
''במעבדה ליד עמק מאיידה, היה מוטל לו גזר ביש-מזל, אך חי עדיין. הוא קשור ברצועות לשולחנו של ''מנתח''. בבשרו של הגזר (אין כאן טעות, מדובר אכן בגזר) נעוצים שני צינורות זכוכית מלאים בחומר לבן שבתוכם עוברים חוטי חשמל. הצינורות דומים לשתי רגלים שכפותיהן קבורות בבשרו של הגזר. כאשר ''צובטים'' את הירך בעזרת זוג מלקחיים מברזל, מייד נרתע הגזר מרוב כאב.

הוא ''צווח'' מרוב ייסורים. ''קולו'' מבטא זעזוע אין קץ. הוא מחובר למערכת חשמלית בצורה כזו, שהשדר החשמלי של כאבו, דוחף זרוע של מנוף עדין מאוד, המנוף מפעיל ראי זעיר, והראי מטיל אלומת אור על הקיר בקצה האחר של החדר.

וכך - כל אימת שהגזר ''נאנק'' מייסורים, הרטט שעובר בו גורם להבזק של אור. כך יש בכוחו של המדע לחשוף את רגשותיו של ירק כה אטום, כמו הגזר!'' התיאור המרתק הזה, הופיע בירחון המדעי הבריטי רב-היוקרה ''נייצ'ר''. זה היה האות, לחשיפתו וגילויו של עולם מופלא - עולם הצומח שהתגלה כחש ומרגיש.

לא רק גזר, גם לפת, צנונית וכרוב, מביעים רגשות, חשים ונושמים! כך קבע צ'אנדרה בוסה, מדען בעל שם עולמי שחקר את התגובות הפיזיקליות של הצומח. יום אחד, כאשר רעיון מטורף נזרק לו במוח, חיבר בוסה את מכשירי המדידה הרגישים שלו, אל העלים של צמח כלשהוא. התוצאה היתה מדהימה.

כלא-מאמין, ניסה בוסה שוב ושוב לחזור על הניסוי.התברר לו לתדהמתו הרבה, שהצמח מגיב על ''מהלומות'' שונות ממש כפי שבעלי חיים מגיבים! זה היה בעצם רק קטע קטן שהשתבץ במחקר עולמי מרתק, שחשף מעט על ''סודות הבריאה של הצמחים'' - וכפי שכינו זאת אנשי מדע אשר חקרו את הנושא. הרעיון המהפכני הזה התקבל על ידי המדע השמרני בבוז ובאי-אמון מוחלט. אבל ככל שהתרבו ההוכחות, לא היה מי שיכל לסתור את הממצאים. בספר חדש על עולמו המיסתורי של הצומח שיצא לאור בבריטניה, נפרשת בפנינו היריעה כולה שחושפת טפח מהעולם הזה.

מדענים בעלי שם קובעים ללא ספק: הצמחים חיים ומרגישים, קולטים ומשדרים !. מחקריו של בוסה היו מדעיים לכל דבר. אבל קהיליית המדענים הבריטית התקשתה לקלוט את הרעיון המהפכני. התפנית חלה כאשר פרופ' סידני הוארד וינס, פיסיולוג ובוטנאי של צמחים נודע מאוקספורד ומי שהיה בעבר מורהו של בוסה, ביקש לחזות במו עיניו בניסויים של בוסה.

הוא הביא עמו את הוארס בראון, מומחה נוסף לסגולות המיוחדות של הצמחים, ואת ט. ק. הווס, מי שבא במקומו של ט. ה. האקסלי כמנהל המוזיאון לתולדות הטבע בסאות קנסינגטון, לונדון. ''האקסלי היה מקריב כמה שנים מחייו לו רק היה יכול לראות את הניסוי הזה'', קרא הווס בראותו את הצמח מגיב על הגירוי. בו במקום, בתוקף תפקידו כמזכיר החברה הלינאית הזמין את בוסה לחזור על כל ניסוייו לפני החברה.

הפרופסורים המכובדים לא האמינו למראה עיניהם, כשצפו דרך מערכת הגדלה מיוחדת, כיצד עלה של כרוב מתפתל בעוויתות עזות בשעה שמרתיחים אותו למוות. הם חזו כיצד צנון ''מתעייף'' ממש כמו שריר ומתעצבן כאילו היתה לו מערכת עצבים, וכיצד ברגע ה''מוות'' חולף בו זעזוע שמזכיר פירפורי גסיסה של בעל חיים.

אפילו מגזין הנייצ'ר הודה בתבוסה. בוסה זכה להכרה ממלכתית. הוא קיבל תואר אבירות כאות הערכה על מחקרו. גם רוסיה הסובייטית עסקה בחקר החיים המסתוריים של הצמחים. ה''פראבדה'' הצהיר לפני כעשרים שנה, בכותרת ענק: צמחים מדברים. כן, הם צועקים!

רק למראית עין הצמחים נושאים את כאבם בדומיה. בכתבה תיאר הכתב רִשְׁמֵי ביקור במעבדה לאקלים מלאכותי באקדמיה המוסקבאית המפורסמת למדעי החקלאות: ''נבט של שעורה, ששורשיו הוטבלו במים רותחים, צווח לנגד עיני. פשוטו כמשמעו. 'קולו' של הצמח נרשם על ידי מכשיר אלקטרוני רגיש. כמי שנטרפה עליו דעתו, היה העט של המכשיר משרבט על הנייר את ייסורי המוות של נבט השעורה''. הניסויים הרוסיים העידו כי צמחים קולטים אותות מסביבתם ומשדרים אותם.

מחקרים ונתונים מרתקים נוספים מופיעים בספר: ''החיים המסתוריים של הצמחים'' מאת פיטר טומקינס וכריסטופר בירד אכן, תגלית פלאית, מפלאי המדע המודרני, הנעזר במכשירים אלקטרוניים עדינים ומשוכללים.

ועתה, שאלה: האם יכול היה מישהו לפני המצאת החשמל והאמצעים האלקטרוניים המשוכללים, לדעת סוד טבע נפלא זה, ולומר בבטחון מלא שלצמחים יש רגשות וכאבים והם גם זועקים ללא קול?? והנה, לפני כאלפים שנה (!) כאשר התורה שבעל פה הועלתה על הכתב, נכתב בפרקי דרבי אליעזר (פרק לד) כך: ''בשעה שכורתים את עץ האילן, קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, ואין קולו נשמע''. כיצד יכלו מקבלי ומוסרי התורה לדעת סוד טבע זה אשר נתגלה רק לאחרונה באמצעות מכשירים אלקטרוניים משוכללים?!?

נרשה לעצמינו להעיר כי המחקרים המדעיים בנושא הם עדיין בגיל התחלתי, והמיכשור האלקטרוני הנמצא כיום בשימוש אינו אלא יחסית פרימיטיבי ביחס לידיעת תורתינו הקדושה. שהרי אין בכח המיכשור העכשוי לגלות עד לאיזה מרחק מגיע קולו של האילן הנגדע, ובתורה הקדושה גילה לנו בורא העולם, כי קולו של האילן הנגדע הולך מסוף העולם ועד סופו (כלומר מקיף את כל כדור הארץ).

ב. האם הצמחים ''רואים''?
נצטט קטע מדעי נוסף מן המחקר הנ''ל, העוסק בנתון מרתק אחר, השופך אור נוסף על גילוי עולמם המופלא של הצמחים. מחקר מרתק ועלום זה, החל למעשה ''במקרה''.
מומחה פוליגרף (מכונת אמת) אמריקני, ערך מתוך שיעמום ניסוי לא מוסבר. הוא חיבר את האלקטרודות של הפוליגרף - לא לאדם חי אלא לעלים של צמח שגדל במשרדו. למרבה ההפתעה, הצמח הגיב. המומחה המופתע רצה לקבל תגובה חזקה יותר. הוא החליט לשרוף את העלה. עוד לפני שעשה תנועה כלשהי, ''זינקה'' המחט באופן דרמטי כלפי מעלה. ממש כאילו נבדק באותה שעה אדם שהתנסה בפרץ רגשות עז! העלה, ש''עיניו'' כנראה רואות יותר מאשר עיני בשר ודם, פשוט הרגיש בסכנה הקרבה. זו היתה ההתחלה. המומחה האמריקני זנח את כל עיסוקיו, והתמסר לחקר סגולותיהם המופלאות של הצמחים.
''עד מהרה'', כך כתב, ''גיליתי שהצמחים רואים טוב יותר ללא עיניים, וחשים טוב יותר - ללא מערכת עצבים!'' הוא גדש את מעבדתו בסוגים רבים של צמחים. עד מהרה התברר לו דבר נוסף: הצמחים מגיבים לא רק על איומים כלפיהם, אלא גם על איומים בלתי מוחשיים.

כאשר נכנס לחדר אדם שלא רחש חיבה לצמחים, הם הגיבו ב''חלחלה'' משלהם. כאשר יצור חי, למשל עכביש שנמלט מאויבו, נפגע, הגיבו הצמחים בזעזוע. הניסוי הבא הקנה למחקר פירסום עולמי. האמריקני החליט לבצע ניסוי מדעי לכל דבר, בלתי תלוי בגורם האנושי: בתוך המעבדה, הותקן מתקן מיוחד שהפך מדי כמה דקות את תכולתה של קערה לתוך מים רותחים.

המכשיר בלבד, קבע מתי יהיו בקערה דגיגים שמיועדים לבישול, ומתי יהיו בה רק מים. שלשה צמחים מסוג ''פילודרנון'' הובאו למעבדה וחוברו לגלוונומטר (מכשיר למדידת זרמים חשמליים חלשים). בכל פעם שהדגיגים הושלכו לתוך המים הרותחים - כל הצמחים הגיבו ברוב עוצמה! העולם המדעי נתפס להתרגשות. 7000 מדענים ביקשו תדפיסים של המחקר. חוקרים בכל רחבי אמריקה החלו לחשוב על יישומים מעשיים.

נצטט עובדה מהמדרש המובאת בדברי חז''ל אודות ידיעתו של אחד מחכמי ישראל בדבר יכולת הראיה של הצמחים, והבנתו העמוקה בתגובתם הרגשית-מעשית של הצמחים.

''מעשה בתמרה אחת שהיתה עומדת בחמתן (-שם מקום), ולא היתה עושה פירות. והיו מרכיבים אותה, ולא היתה עושה פירות. אמר להם רבי תנחומא: דקלי תמרה היא רואה מיריחו והיא מתאוה לה בלבה. הביאו ממנה והרכיבו אותה, ומיד עשתה פירות''. (מדרש רבה במדבר ג). אם מוזר בעיניך לומר שהצמח ''רואה'' "רואה למרחוק", תחקור ותבדוק בעצמך עם הצמחים שלך - צמח מטפס שנזקק לתמיכה, זוחל בדיוק לכיוון המוט הקרוב ביותר.

אם יזיז מישהו את המוט, הצמח ישנה את הכיוון בתוך זמן קצר(!) האם תמוהים בעיניך דברי רבי תנחומא כי לצמחים יש רגשות והם אף מתנהגים על פיהם ?

קראו את המחקר הבא:
ג. האם הצמחים מושפעים מתשומת לב ואהדה?
מרסל פוגל, כימאי צעיר מקליפורניה, שקד על ''יצירת קשר של יחסי גומלין'' עם צמחיו. קשה להאמין שאכן תשומת הלב והאהדה שמרעיפים על צמח, משפיעים עליו לפרוח ולהתפתח, וכן להפך.

אבל החוקרים הגיעו אכן למסקנה הזאת, אחרי מחקרים מוכחים רבים! פוגל ביצע ניסוי מעניין: הוא ביקש מאחד מחבריו, פסיכולוג קליני, להתבונן ול''הקרין'' רגש עז אל הצמח שלפניו. הצמח התפרץ בתגובה עזה ומיידית - אבל אז לפתע ''שבק חיים''. על מה חשבת? שאל פוגל המסוקרן. האיש השיב שכאשר התבונן בצמח וניסה לחשוב עליו, נזכר בצמח שיש לו מאותו סוג בדיוק בבית, והישווה בין שניהם.

הוא סיכם בליבו שהצמח של פוגל נחות בהרבה. ''רגשות'' הצמח נפגעו עד כדי כך שהוא מיאן להגיב במשך כל אותו יום, והוסיף ''להחמיץ פנים'' שבועות לאחר האירוע... הצמחים, סוברים הבוטניקאים, ניחונו ב''חושים'' מסתוריים המאפשרים להם לחוש את המתרחש בסביבתם ולהגיב עליו בתחכום שעולה עשרות מונים על זה של האדם!

בשלב הבא, אחרי עשרות נסיונות שהוכיחו את הקשר האפשרי בין הצמח לסובב אותו, הצליח פוגל להגיע לדרגה שבה - כל אימת שחווה חוויה מרגשת מכל סוג שהוא, הגיבו הצמחים בהתאם. אפילו צמח שהיה מרוחק ממנו! באחד הניסויים שתועדו, קטף פוגל שני עלים משיח מסויים והניח אחד מהם על השולחן והשני – סמוך למיטתו. לאחד הקדיש תשומת לב מרובה, מהשני התעלם. ''בכל בוקר כשאני מתעורר, סיפר, אני מסתכל בעלה שליד מיטתי ורוצה שהוא ימשיך לחיות. איני מקדיש תשומת לב לעלה השני''. כעבור חודש הזמין פוגל את עמיתיו בחברת IBM, שבה עבד. הם בקושי האמינו לו: העלה שהתעלם ממנו, היה כמוש ונבול לגמרי. השני, זה שהניח ליד מיטתו, היה ירוק ורענן כולו!

ד. האם הצמחים שומעים?
הצמחים, כך התברר, חשים במתרחש סביבם. האם הם גם שומעים? תהה החוקר הסיני סינג. שמועות שהגיעו לאוזניו, סיפרו כי הצמחים שזוכים ל''טיפול מוזיקאלי'' מלבלבים ופורחים בזכותו. אבל היו אלה שמועות חסרות בסיס. איך אפשר להוכיח דבר כזה? סינג פיתח מערכת בדיקה מדעית. הוא לקח הרבה צמחים שופעי בריאות, כולם באותו גיל, וחשף אותם - מין אחד בכל פעם - ברדיוס קבוע סביב מקור שהשמיע צלילים של שלושה כלי נגינה.

התוצאות היו מעל למשוער: הצמחים פרחו והפיקו זרעים הרבה מעל הממוצע! אחרי שסידרת ניסויים מדעיים חיזקה את הקביעה הזאת, החליטו חקלאים אחדים ליישם את השיטה כדי להגביר את היבולים. הם הקליטו נעימות של מוזיקה והשמיעו אותן ברמקולים, שעה ביום, לשישה זנים של אורז שגדלו בשדות. היבולים שנקצרו היו גדולים ב25- עד 60 אחוזים מהרגיל.

פטר בנטון, איש משרד החקלאות הקנדי, ניסה להעתיק את השיטה היפאנית - כדי לסייע לקלחי התירס להתמודד במזיקים שגרמו נזק כבד. הוא הקליט קולות שדומים לקולות שמשמיעים עטלפים, והשמיע אותם בשדות. השדות הנגועים התאוששו במהירות מדהימה. אבל אם החוקרים קיוו שההצלחה תביא לייצור מוצלח יותר של מזון חקלאי, הם טעו. התברר שאותם קולות שממריצים זנים אחדים לגדול, מעכבים את גדילתם של אחרים.

המדע טרם הצליח לפענח את מסתרי כושר השמיעה האינדיבידואלי של הצמחים. ובכן, המדע גילה שהצמחים שומעים. וכמו שכתבתי לעיל, חכמי התורה ידעו לפני אלפי שנה שהצמחים גם מדברים. את זאת המדע עדיין איננו יודע - משום שאין לו עדיין את הכלים לגלות זאת. חכמי ישראל לא היו זקוקים לכלים אלה מפני שמי שברא את העולם גילה סודות טבע רבים בתורתו וביניהם גילה גם סוד זה.

*הרחבה נוספת על תודעת צמחים אפשר לקרוא בנספח לפרק נ' שם מובאים היבטים נוספים.

'תודעת בעלי חיים'

מסתבר שבני אדם אינם היצורים היחידים שמסתובבים (או זוחלים או מזמזמים) עם תחושה של מה שקורה מסביב. קבוצה הולכת וגדלה של מדענים מאמינה כעת שתודעה - אותה חוויה פנימית מסתורית של חיים - אולי אינה כה נדירה בממלכת החיות. למעשה, ייתכן שהיא נפוצה למדי.

זו אינו רק הרהור פילוסופי. כמעט 40 מדענים חתמו לאחרונה על משהו שנקרא: "הצהרת ניו יורק על תודעת בעלי חיים". זה לא מאמר מדעי ממוצע - זוהי הצהרה פומבית נועזת המצביעה על כך שתודעה יכולה להתקיים לא רק במועמדים ברורים כמו כלבים ותוכים, אלא גם בדבורים, דגים, זוחלים ואפילו דיונונים וחלזונות.
תנו לתובנה הזו לשקוע פנימה: גם זבוב הבית שחולף על פני האוזן שלכם עשוי להרגיש משהו.

מה בדיוק אומרים המדענים?
החוקרים שמאחורי ההצהרה אומרים שיש מספיק ראיות מוצקות כדי להאמין שסוגים רבים של בעלי חיים - אפילו כאלה שונים מאוד מאיתנו - עשויים לחוות חוויות משלהם. הם עשויים לחוש כאב. הם עשויים להיות מסוגלים לפחד, או אפילו לשמחה פשוטה. בקיצור, ייתכן שלבעלי חיים יש חיים פנימיים עשירים שבקושי התחלנו להבין.
"אנחנו לא יכולים לומר בוודאות איך זה מרגיש להיות סרטן או חיפושית", מודים המדענים, "אבל אסור לנו לשלול את האפשרות שהם מרגישים משהו". במילים אחרות, גם אם אנחנו לא מבינים את החוויה שלהם, זה לא אומר שאין כזו.
יש מספיק ראיות מוצקות כדי להאמין שסוגים רבים של בעלי חיים - אפילו כאלה ששונים מאוד מאיתנו - עשויים לחוות חוויות משלהם.

למה עכשיו?
זה לא רק מקרה של אוהבי בעלי חיים רגישים שחולמים בגדול. יש גל של מחקרים מדעיים שחושפים עד כמה בעלי חיים רבים חכמים ומורכבים.
קחו לדוגמה את התמנון. עם זרועות שיכולות לטעום ומוחות שיכולים לפתור חידות, הם ידועים כסקרנים ואפילו שובבים. עורבים יכולים להשתמש בכלים ולזכור פרצופים. פילים מנחמים זה את זה ומתאבלים על מתיהם. אפילו דבורים הראו סימנים של אופטימיות או לחץ, וזבובי פירות יכולים ללמוד זה מזה.
כל אחת מהתגליות הללו מפרקת את הרעיון הישן שרק בני אדם - ואולי כמה מבני דודינו הפרוותיים - הם יצורים מודעים.

מרעיון מוזר למדע מיינסטרים
לא מזמן, דיבורים על תודעה של בעלי חיים נדחו כלא מדעיים - יותר פואטיים מאשר מעשיים. אבל זה כבר לא המצב. כיום, מדענים ומוסדות מכובדים מתייחסים לזה כאל קו מחקר רציני. והצהרה זו היא חלק גדול מקידום השינוי הזה.
במקום לנסות להוכיח שבעלי חיים חושבים בדיוק כמו בני אדם, הגישה החדשה פתוחה יותר: בואו נסתכל על הראיות, גם אם הן מובילות אותנו לכיוונים מוזרים. אחרי הכל, תודעה לא חייבת להיראות כמו שלנו כדי להיות אמיתית.

אז מה זה אומר עבורנו?
אם יש אפילו סיכוי שבעלי חיים רבים 'מודעים' - שהם מרגישים משהו - האפשרות הזו משנה את האופן שבו עלינו להתייחס אליהם. זה מה שההצהרה באמת עוסקת בו.
המדענים טוענים שאם בעלי חיים עשויים להיות בעלי תבונה, אז ההחלטות שלנו - לגבי חקלאות, דיג, בדיקות מדעיות ואפילו הדברה - צריכות לשקף זאת. אפילו האפשרות של תודעה אצל בעלי חיים, הם אומרים, צריכה לגרום לנו לחשוב פעמיים לפני שאנחנו גורמים נזק.

הם לא דורשים שנפסיק לתפוס יתושים או שנסגור את כל גני החיות. אבל הם מעודדים בחירות אנושיות ומחושבות יותר - המבוססות לא רק על מסורת, אלא על מה שהמדע מתחיל לחשוף על היצורים שאנו חולקים איתם את כדור הארץ.

תמונה רחבה יותר
בליבה, זה לא רק סיפור על בעלי חיים. זה על איך אנחנו מגדירים חיים, אינטליגנציה ומוסר. ככל שחוקרים ממשיכים לחקור את מוחותיהם של בעלי חיים - מעורבים חכמים, מתמנונים מתוחכמים, מפיל שמנחם פילים אחרים בזמן אבלם, ועד תולעים וחרקים צנועים ומדהימים- אנחנו מתבקשים בכך להרחיב גם את הבנתנו את התודעה עצמה.
ומי יודע? ככל שנגלה עליהם יותר, כך נוכל ללמוד יותר על עצמנו.

על 'תודעת עורב' הוקדש בספר זה פרק שלם: "נספח לפרק כב' - תודעת 'עורב'- ומה זה אומר על תודעת האדם?"
על 'תודעת תמנון' הוקדש פרק שלם: "פרק לו' - מה ניתן ללמוד מיצור כל כך חייזרי ומסקרן על התבונה האנושית ועל תודעה בכלל?"
על 'תודעת פיל' הוקדש פרק שלם : "נספח לפרק כב' - 'תודעת פיל' – מה זה אומר עלינו?"

והנה משהו ייחודי מעולם החי: שיתוף פעולה אסטרטגי בניגוד לכל הגיון.

בטבע, רגעים כאלה נדירים כמו שהם עזים - קוברה מלכותית ועקרב, שניים מהטורפים הארסיים המפחידים ביותר בטבע, נלכדו באותו פריים.
הקוברה המלכותית, הנחש הארסי הארוך בעולם, מתנשא עם ברדס פרוש איקוני, מפגן של אזהרה ודומיננטיות. מבטו החודר ופיתוליו העוצמתיים מעוררים כבוד - זהו צייד שיכול להפיל נחשים אחרים, אפילו ארסיים.

מעליו, עקרב עומד יציב, זנבו מקומר ומוכן לתקוף. קטן בגודלו אך חמוש בארס רב עוצמה, הוא מייצג אסטרטגיית הישרדות שונה לחלוטין, משגשג באותן סביבות קשות באמצעות התגנבות ודיוק.

למרות שזה אולי נראה כמו עימות, שני בעלי חיים אלה בדרך כלל נמנעים מעימות ישיר. כל אחד מהם הוא אדון בנישה שלו, סמלים של איזון במערכות אקולוגיות מדבריות שבריריות.

תזכורת לכך שבטבע, אפילו היצורים הקטלניים ביותר מתקיימים יחד - כל אחד מהם עדות לדרכים הרבות שבהן החיים מסתגלים ומקיימים.

הניסוי המפורסם עם הדבורים:

האם דבורים מרגישות שמחות או עצובות? מדענים חושבים שאולי כן.
אם הרעיון של חרקים רגשיים עדיין נשמע כמו מדע בדיוני, דבורי דבש עשויות להיות בדיקת המציאות הזעירה והמכונפת שלא ראינו מגיעה. דבורים, שנחשבו זה מכבר למאביקים מכניים הפועלים על טייס אוטומטי, תופסות כעת את מרכז הבמה בשיחה הגוברת על תחושת בעלי חיים. וזו לא רק משאלת לב - התנהגותן נותנת למדענים סיבות רציניות להאמין שדבורים עשויות לחוות משהו הדומה לרגש.

הפתעה מתוקה שעוררה אופטימיות:
בניסוי פורץ דרך, חוקרים אימנו דבורי דבש לצפות לתגמול מתוק לאחר רמז מסוים. אבל אז, רגע לפני הבדיקה, הם נתנו לחלק מהדבורים פינוק מתוק בלתי צפוי - סוג של הפתעה מתוקה. מה שקרה אחר כך היה מרתק: דבורים אלו הפכו סקרניות יותר באופן ניכר ולהוטות יותר לחקור גירוי חדש ומעורפל.

בעיקרון, הן פעלו אופטימיות יותר, כאילו העולם הפך לפתע למקום מבטיח יותר. שינוי התנהגותי מסוג זה - להיות מוכנים יותר לעסוק במשהו לא ידוע - משקף את האופן שבו בני אדם ובעלי חיים אחרים מגיבים לעתים קרובות כשהם במצב רוח טוב. זה לא רק רפלקס - זה סימן עדין לשינוי במצב הפנימי.

מבחן הלחץ: כאשר דבורים נוערו:
החוקרים לא עצרו באופטימיות. בחלק אחר של הניסוי, דבורים נוערו בעדינות כדי לחקות את תחושת התקפת טורף. הדחיפה הייתה בלתי מזיקה, אך מלחיצה - והדבורים הגיבו. הדבורים ה"נוערות" הללו הפכו פחות מגיבות לרמזים של סוכר שאליהם נמשכו בעבר. הן היו זהירות יותר, פחות סקרניות, ונראו מהססות לחקור.

אצל יונקים, זה ייראה כתגובת לחץ - סוג של חרדה או נסיגה רגשית. השינוי בהתנהגות של הדבורים מרמז על משהו דומה: חוויה פנימית המשפיעה על האופן שבו הן מקיימות אינטראקציה עם העולם.

מה זה אומר: מצבים דמויי רגש במוחות זעירים:
מדענים לא אומרים שדבורים יושבות ומהרהרות בחייהן או כותבות שירים זעירים על שדות פרחים. אבל הראיות המתפתחות מראות שדבורים כנראה חוות מצבים דמויי רגש - תנאים פנימיים המנחים את פעולותיהן בדרכים מורכבות.

זה חשוב מכיוון שרגשות עוזרים לבעלי חיים (ולבני אדם) לקבל החלטות. אם לדבורים יש הילוכים רגשיים מסתובבים, זה אומר שהן עושות יותר מסתם להגיב באופן אוטומטי - הן מרגישות את דרכן במצבים, גם אם זה ברמה בסיסית מאוד.

רעיונות גדולים מיצורים זעירים:
מוחה של דבורת הדבש הוא בערך בגודל של גרגיר שומשום, אך הוא עשוי לתמוך בעולם מיניאטורי של רגשות. זה מאתגר הנחה ארוכת שנים: שרק יצורים עם מוחות גדולים ומורכבים מסוגלים לחוויה בעלת תחושה.

מה שמשכנע עוד יותר הוא שדבורים אינן לבד. חרקים אחרים, כמו זבובי פירות ונמלים, מראים סימנים של עיבוד רגשי דומה. עכבישים קופצים - עם שמונה עיניהם והתנהגותם הסקרנית באופן מפתיע - גם הם נמצאים תחת חקירה לאיתור סימנים של מודעות. ככל שאנו מסתכלים יותר, כך נראה שהקו הרגשי בין בני אדם למינים אחרים מיטשטש.

מדוע זה משנה הכל?
אם דבורים וחרקים אחרים יכולים לחוות את העולם דרך עדשה של אופטימיות, פחד או לחץ - אפילו בדרכים פשוטות - ייתכן שנצטרך לחשוב מחדש על האופן שבו אנו מתייחסים אליהם. אלה לא סתם מכונות בעלות עיניים חרקיות שמסתובבות בלי מושג. הן עשויות, בדרכן הזעירה, להרגיש.

אפשרות זו משנה את השיח סביב חקלאות, הרס בתי גידול, שימוש בחומרי הדברה ואפילו אתיקה של מחקר. הכרה בפוטנציאל של רגשות חרקים אינה אומרת לתת לדבורים זכויות הצבעה - אבל זה אולי אומר לתת לחוויות שלהן את הכבוד ששמרנו זה מכבר רק ליצורים גדולים ורועשים יותר.

אז בפעם הבאה שדבורה מרחפת ליד הלימונדה שלכם, קחו בחשבון את זה: ייתכן שהיא לא רק מחפשת סוכר. היא יכולה לקוות, להגיב, לזכור - ובדרך קטנה אך משמעותית, להרגיש.

תודעת "ראצ'ט כוח" (force ratchet) - הנמלים שמפרות את חוקי עבודת הצוות.

בניגוד לבני אדם, נמלי האורגת הופכות לחזקות יותר ככל שהקבוצה גדלה. זו היכולת שלהן להפוך את השלם לגדול מסך חלקיו באופן כל כך דרמטי. הסוד שלהן יכול לחולל מהפכה בעולם הרובוטיקה וגם בעבודות צוות אנושיות.
בפסיכולוגיה חברתית, ישנו עיקרון מבוסס היטב בשם "אפקט רינגלמן", או "בטלה חברתית". הוא קובע שכאשר אנשים עובדים בקבוצה על משימה משותפת, המאמץ האישי של כל אחד מהם פוחת. שמונה אנשים שמושכים חבל לא יפעילו כוח הגדול פי שמונה מכוחו של אדם בודד; למעשה, הם יפעילו הרבה פחות. ככל שהקבוצה גדלה, כך כל פרט "מתבטל" יותר, מתוך הנחה שאחרים יפצו על כך. זהו ממצא עקבי ומדכדך למדי לגבי טבע האדם.
מנגנון ראצ'ט (כלי עבודה שמאפשר סיבוב בכיוון אחד בלבד), שבו כל תנועה קדימה ננעלת במקומה.

אבל מה אם היינו אומרים לכם שיש יצור שמפר את הכלל הזה באופן מוחלט? לא רק שהוא לא סובל מבטלה חברתית, אלא שהוא מפגין את התופעה ההפוכה לחלוטין: ככל שהקבוצה שלו גדלה, כך כל פרט ופרט עובד קשה יותר. היצור הזה הוא נמלת האורגת (Weaver ant).

חוקרים מאוניברסיטת מקווארי באוסטרליה גילו תופעה מדהימה: כאשר נמלי אורגת עובדות יחד כדי למשוך עצם כבד, כל נמלה בודדת בשרשרת מכפילה כמעט את כוח המשיכה שלה ככל שהצוות גדל. איך זה ייתכן? איך הן מצליחות להפוך את השלם לגדול מסך חלקיו באופן כל כך דרמטי?

הסוד טמון באסטרטגיה גאונית של חלוקת עבודה, שהחוקרים מכנים "ראצ'ט כוח" (force ratchet) במקום שכל הנמלים ימשכו בו-זמנית, הן מתחלקות לשתי קבוצות עם תפקידים שונים, שנקבעים על פי מיקומן בשרשרת. הנמלים שבחזית השרשרת, הקרובות למטען, הן ה"מושכות" – הן מפעילות כוח באופן אקטיבי ורציף. לעומתן, הנמלים שמאחור הופכות ל"עוגנים". הן נאחזות בקרקע, מותחות את גופן ומתנגדות לכוח המשיכה.

התפקיד של ה"עוגנים" הוא קריטי. הן לא סתם נחות; הן "אוגרות" את הכוח שהפעילו המושכות. כל משיכה קטנה של הנמלים הקדמיות נשמרת על ידי אחיזת הברזל של הנמלים האחוריות, ומונעת מהמטען להחליק אחורה. זה פועל בדיוק כמו מנגנון ראצ'ט (כלי עבודה שמאפשר סיבוב בכיוון אחד בלבד), שבו כל תנועה קדימה ננעלת במקומה. האחיזה הקולקטיבית של שרשרת ארוכה חזקה לאין שיעור מזו של נמלה בודדת, מה שמאפשר לצוות לצבור כוח באופן הדרגתי ויעיל.

הגילוי הזה הוא יותר מסתם אנקדוטה מעניינת על נמלים. יש לו השלכות עצומות על עולם הרובוטיקה. כיום, כאשר מהנדסים מנסים לגרום לקבוצות של רובוטים (נחילים) לעבוד יחד, הם נתקלים בגרסה משלהם לאפקט רינגלמן.
תוספת של רובוט נוסף מוסיפה כוח באופן ליניארי, אך לא מעבר לכך. הנמלים מראות לנו מודל לשיתוף פעולה "סופר-אדיטיבי (חיבורי)", שבו התפוקה הקבוצתית גדולה בהרבה מסך התפוקות האישיות (השלם גדול מסך חלקיו). אם נצליח ללמד נחילי רובוטים ליישם את אסטרטגיית ה"ראצ'ט", נוכל ליצור צוותים אוטונומיים יעילים בהרבה, המסוגלים לבצע משימות שכיום נראות בלתי אפשריות.
לפעמים, הפתרונות לבעיות ההנדסיות המורכבות ביותר שלנו נמצאים ממש מתחת לרגלינו.

תודעת ההישרדות הייחודית של גמל שלמה

גמל שלמה הוא אחד הטורפים האייקוניים ביותר של הטבע - בנוי לכוח, דיוק והישרדות.

 הכוח:
עם רפלקסים מהירים בזק, גמל שלמה יכול לחטוף טרף בפחות ממצמוץ עין. רגליו הקדמיות, הטורפות, חמושות בקוצים כמו פגיונות זעירים, מה שמבטיח שאין בריחה לאחר שנתפס הקורבן. עיניו, הפרושות לרווחה על ראש משולש, מעניקות לו ראייה של כמעט 180 מעלות, ומאפשרות לו לעקוב אחר כל תנועה סביבו. שקט, סבלני ומסווה בצורה מושלמת, זהו ההגדרה של צייד מארב.

 ההתנהגות:
גמל שלמה מסתמכים על שקט. הם מתמזגים עם עלים, זרדים או פרחים, ומחכים לרגע הנכון לתקוף. סגנון הציד שלהם אינו עוסק במהירות, אלא באסטרטגיה ובסבלנות. כאשר הם מאוימים, הם משחררים את הנשק הנסתר שלהם: כנפיים עזות עם צבעים מזעזעים שנפתחים בתצוגת איום דרמטית - אזהרה חזותית שמבהילה טורפים וקונה להם הזדמנות להימלט.

 החולשות:
אך אפילו עם כל כלי הנשק שלהם, גמל שלמה פגיעים. ציפורים, עטלפים, לטאות ואפילו חרקים גדולים יותר רואים בהם טרף. ההסוואה שלהם יכולה להיכשל כאשר הרוח מזיזה עלים, אבל לא את גופם הנוקשה. ובעוד שהם שולטים בקרב קרוב, גמל שלמה אינו בנוי למרדפים ארוכים או לסיבולת. הישרדותם תלויה בהתגנבות, בהפתעה ובאיזון העדין בין הסתתרות לתקיפה.
גמל שלמה הוא פרדוקס: חינני אך קטלני, שברירי אך עוצמתי. הוא מזכיר לנו שכל יצור, לא משנה כמה הוא חזק, נושא גם חוזקות וגם חולשות במאבק להישרדות.

לפני שניגש ל-'תודעת הדומם', הנה חומר למחשבה באשר לצמחים ובעלי החיים:

אומר 'בעל התניא', האדמו"ר הזקן, שבכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יוצא היום ממצרים. כאילו היום הוא בנקודת המוצא של המסע, ומכאן הוא שואף להתקדם. עלינו להיות כל הזמן בתנועה של  התקדמות ועליה. לעומת זאת, אצל הצמחים העיקרון הוא אחר:

צמחים לא יכולים לנוע ממקום למקום, נקודת המוצא שלהם היא גם הנקודה הסופית. בעלי החיים יכולים אמנם לנוע ממקום למקום, אך לא יכולים להתקדם ולצמוח מבחינה רוחנית. אפילו המלאכים לא, שמקומם נעלה ביותר, לא יכולים להתקדם מהדרגה בה נבראו. רק האדם בא לעולם על מנת לעבור מסע בחייו ולהתעלות. 

'תודעת דומם' (גבישים, תודעה ומגע)

דמיינו אבן: חסרת תנועה, לא מודעת לזמן, לאור, לחום. האם היא חיה? לא. האם היא מודעת? רבים יגידו שלא. אך קולות עתיקים ומודרניים לוחשים ספק מטריד: מה אם גם באבן חבוי ניצוץ תודעה?

על גבישים וקריסטלים כבר כתבתי בהרחבה בפרק ג - תדרים וויברציות באבני חן וקריסטלים והזיקה שלהן לתודעה.
שם הרחבתי וכללתי גם את 12 אבני החושן על שלל תכונותיהן וסגולותיהן והתגלה לנו עולם קסום המקרין אור ותדר ייחודי לכל אבן ואבן.

הקריסטלים ואבני החן שייכים לממלכת הדומם וככאלה היינו מצפים להתנהגות סטטית בהיותם אבנים דוממים, אך לא כך הדבר. בחיצוניותם הם אמנם סטטיים אך בפנימיותם מתרחשת בה מערכת אקטיבית - לכל קריסטל יש צבע שייחודי לו, הרכב גבישי והרכב מינרלי והוא מושך ומעצים תדר מסוים של אנרגיה ומהדהד אותו. בדומה לגוף האנושי, יש לקריסטל שדה אנרגטי המקיף אותו.

כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה | חבקוק ב יא
משמעותו הפשוטה היא שמעשה רע או עוולה לא יישאר חבוי, וגם דברים דוממים כמו אבן יעידו על כך, ויתבעו את הדין.

על פי ההשקפה היהודית ובהתאם לתורת הקבלה, גם לאבן יש תכונה שנשאר בה הרושם של אירוע שקרה במקום בו היא נמצאה. הביטוי המוחשי לכך הוא המילה: 'רשימו'. זהו מצב שהתקיים כבר דבר כלשהו והוא מתגלה עכשיו.

מקובל ביהדות כי בחנוכת הבית, מתכנסים 10 לומדי תורה ולומדים במקום משניות כדי שקירות הבית יספגו קדושה בטרם כניסה למגורים במקום.
גם מקובל מהחסידות, שהכסא שעליו ישב הצדיק, סופג מקדושתו וסגולה היא לשבת עליו.

וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים" | בראשית כח, כב 
יעקב אבינו יוצא מבאר שבע לכיוון חרן. כאשר נוטה השמש, הוא מבקש מקום לישון. הוא שם אבנים למראשותיו, ובחשכה אינו רואה ואינו מזהה שום דבר מיוחד, אך בחלומו הוא רואה מלאכי אלוקים עולים  ויורדים, ובקומו מכריז: "אין זה כי אם בית אלוקים, וזה שער השמים", והוא מבטיח לה': "והאבן הזו אשר שמתי מצבה תהיה בית אלוקים".
חז"ל דייקו את ההבדל בין שכיבתו לישון, שבה נאמר: "ויקח מאבני המקום", ובין קימתו, שבה נאמר "והאבן הזו". ואמרו: מלמד שנתחברו האבנים לאבן אחת, משום שכל אבן אמרה: 'עלי יניח צדיק זה את ראשו'.

יש להבין את  עניין הנס הזה. מה המשמעות שלו? וכי באמת לאבנים יש רצון, והנס נעשה בשבילן, כדי שיעקב יניח את ראשו עליהן? הרי אין בזה שום עניין, לעשות נס בשביל לשמח, כביכול, את האבנים.

אמנם, מתוך מסקנתו של יעקב, אחרי שהבין שזה שער השמים, ניתן להבין את תוכן הנס. יעקב קיבץ סביבו אבנים, כדי לסדר לעצמו מקום שכיבה נוח ומוגן. הוא לא ראה בחושך, ולא תכנן שום דבר מיוחד.

יעקב עבד את ה' בכל מקום שבו נמצא, בבריחתו מפני עשיו, בשבתו באוהל, בלכתו בשדה. הוא לא הרגיש שום הבדל בין מקום למקום. ה' אלוקי יצחק ואברהם היה עמו בכל מקום. בדרך לחרן הוא הלך לישון במקום כחניה זמנית, ותו לא. אך בחלומו נגלה לו רעיון חשוב מאד, שעד אז לא עבד את ה' לפיו: יש מקומות קדושים מאחרים, שראוי לקבוע אותם לעבודת ה'. דווקא כאן, במקום הזה שיעקב חשב שהוא שדה שומם בעלמא, כאן הוא שער השמים. זה מקום מיוחד, שראוי לקבוע אותו לעבודה רוחנית, וכך יזכו בניו של יעקב לעבוד את ה' באותו מקום שבו עבד אביהם הגדול. האבות היו במדרגה גבוהה, עד שהרגישו את ה' בכל מקום, אבל בניהם יצטרכו לחפש את  המקום שהוא שער השמים, ודרך שם לעבוד את ה'.

אחרי שהבין יעקב את הדבר הגדול הזה, קם בבוקר, והתבונן על האבנים שסידר כאילו בדרך אגב, בחושך גמור, למטרה טכנית בלבד, והנה הן משתלבות זו בזו ונראות כמו מצבה גדולה, כמו בית. כך נרמז לו מן השמים שבמו ידיו, בלי להתכוון, הוא התחיל לבנות את בית המקדש, וממילא הוא מכריז בהתרגשות: "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים" | בראשית כח, כב

הפיזיקה של הפיאזואלקטריות (היא תכונה של גבישים מסוימים, וכן חומרים ביולוגיים כמו עצם, דנ״א וחלבונים מסוימים, ליצור מתח חשמלי בתגובה ללחץ מכני)

קוורץ, כמו גבישים פיאזואלקטריים אחרים, מייצר מתח חשמלי כאשר מפעילים עליו לחץ. תופעה זו, שהתגלתה בסוף המאה ה־19, אפשרה לראשונה להמיר רטט פיזי לאות חשמלי – ולהפך. כאשר מעבירים מתח חשמלי לגביש קוורץ, הוא רוטט בתדר טבעי שנקבע על פי ממדיו וצורתו. תדר זה – תדר התהודה – יציב במיוחד, וניתן לניצול לצורכי מדידה, סנכרון ושליטה.

כמו שהקריסטל מייצב מעגל חשמלי רגיש – יש האומרים שהוא יכול לסייע גם בייצוב רגשי, בהעמקת הריכוז בעת מדיטציה או בתחושת הרמוניה. חשוב לומר: המדע טרם הצליח למדוד השפעות ישירות של קריסטלים על גוף האדם באופן חד־משמעי, אך במבחן התחושה – אנשים רבים מדווחים על תחושת איזון, בהירות או רגיעה כשהם נושאים קריסטלים מסוימים. אולי לא כל דבר אפשר למדוד – אבל לפעמים, תחושת ההקשבה עצמה היא כבר התחלה של תדר חדש.

הקריסטל כתדר פנימי: מוזיקה, תודעה ורטט

לקריסטלים יש תדרים מדויקים, ולעיתים נדמה שהם נושאים בתוכם לא רק קואורדינציה טכנית אלא גם משמעות עמוקה יותר. פיתגורס כבר דיבר על "מוזיקת הספֵרות" – הרמוניה אוניברסלית שמבוססת על יחסי מספרים. הקריסטל, שמגלם תדר ברור ונקי, משתלב בקלות בתוך גישה זו.

עבור רבים, תדרים אינם רק כלי מדידה אלא גם שער לריפוי ולכוונון פנימי. קריסטל קוורץ, למשל, נחשב במסורות שונות ככלי לאיזון אנרגטי. בין אם מדובר במדיטציה, מוזיקה מרפאה או חיבור לצלילים טבעיים – הקריסטל נתפס לעיתים כ"מתאם" בין האדם לבין רשת תדרים עמוקה ורחבה יותר.

הם לא מושפעים מרגש, לא משתנים עם הזמן – פשוט ממשיכים לרעוד בדיוק קבוע, שקט, כמעט מושלם. אנחנו, לעומתם, רוטטים אחרת. יש בנו תדרים משתנים – של שמחה ועצב, של מתח ושל הרפיה, של מחשבה ותשוקה. הם אינם קבועים, אך הם אמיתיים.

בעידן של רעש מתמיד, חוסר יציבות ושינויים מהירים, הקריסטל יכול לשמש לנו עוגן. הוא לא רק רכיב טכנולוגי – אלא גם מראה. תזכורת לכך שגם אם איננו מדויקים, גם אם הרטט שלנו אינו סדיר – הוא עדיין קיים, עדיין חלק ממנגינה גדולה יותר. ודווקא מתוך ההכרה בחוסר השלמות, נפתחת האפשרות לבחור למה להסתנכרן.

בדיוק כפי שמכשיר זקוק לתדר יציב כדי לפעול, כך גם אנחנו זקוקים לרגעים של הקשבה – כדי לתאם את עצמנו. לעצמנו. לסביבה. לאנשים שמולנו. הקריסטל מלמד אותנו: לא כל תדר חייב להיות מושלם – אבל כל תדר ראוי להישמע.

טכנולוגית קריסטל - יצירת קשר עם אינטליגנציה חוצנית.
מאת כותבת אורחת : קייסי קלאר מארה"ב - מתקשרת והילרית

שילוב תודעה עם גבישים:  גבישים, תודעה ומגע - מיזוג של תודעה וקריסטלים

חקר התודעה היה מתנה מדהימה לחיי. בשלב זה של התהליך שלי, הוא מתפתח ליכולת מולדת לעבוד יחד עם גבישים בתפקידם הבסיסי יותר כמכשירי תקשורת (שזו כרגע לא טכנולוגיה ידועה באופן נרחב, אלא ידע שחוזר לאחרונה לכדור הארץ).
גבישים, אני נזכרת בהנאה - הם צורה גבוהה מאוד של תודעה.

ניתן להשתמש בתודעה שלהם כדי לחבר תודעה, כדי לתקשר תודעה לתודעה - דרך כל המרחב וכל הזמן. רבות מהתמונות באתר שלי הן תצורות / מידע הנובעים מתוך שילוב התודעה שלי עם גבישים. רובן דרך גביש מסוים מאוד שתראו גם מצולם לכל אורכו. חלק 'מההעברות' מגיעות ישירות אל פני השטח של הגביש וחלקן אני מעמיקה במטריצות הגביש.

אנא הצטרפו אליי בכניסה ובגילוי תגלית אחר תגלית חדשה ונפלאה - גבישים, תודעה ומגע.
אמשיך לומר זאת עד שזה יוטבע עמוק בנפש הקולקטיבית. השינוי הוא שינוי במחזורי תדר גלי המוח. כך אני מתרחבת באופן מודע מעבר לגוף, מעבר למרחב הפיזי, מרחב חיי כדור הארץ התלת-ממדי אל תוך המרחב הגלקטי. הגביש הוא כלי שאני משתמשת בו כדי להראות לכם, וגם לעזור לעודד אתכם לעשות את השינוי בצורה עמוקה יותר בעצמכם.

כשאני נכנסת לתוך הגביש, ניתן לחשוב עליו כגרסה מרוכזת של הקוסמוס כולו. בתוכו נמצאים כל שדות התדר וכל מהירויות עיבוד התדרים. מהירות העיבוד התלת-ממדית האיטית מאוד, שבה נוצרת אשליה של מרחב בין דבר אחד לדבר אחר, בין ישות אחת לישות אחרת, היא נדירה דרך הגביש. אנחנו רק עכשיו לומדים להתאים את מהירות העיבוד הזו, אבל אנחנו הולכים להראות לכם אותה כאן.

מה שזמין הרבה יותר שם הן מהירויות עיבוד התדר הגבוהות בהרבה. הכל קורה בבת אחת *לא ממש צילומי בצורה שרבים אחרים יכולים לעבד, ועד למקום שבו - וזה הנפוץ ביותר - הכל חופף. דמיינו עיגול, ועיגול נוסף מתגלגל עד אמצעו החוצה, עד למקום בו מה שאתם רואים הם שני עיגולים חופפים. כמו שלפוחית דגים, בנוסף לצורה הזקופה הזו, דמוית "כדורגל", במרכז.

בגביש, פניו של כל יישות רוחנית חופפים בצורה זו. עיניו של כל אחד חופפות את הישות שלידו - שאליה הוא קשור בצורה ההדוקה ביותר. חפיפה זו מתרחשת לכל אורך הפריים. לא רק על ידי העיניים. זה מונע מרוב האנשים להיות מסוגלים לראות את היצורים. הם צריכים שיהיה מרחב בין ישות אחת לאחרת. הם עדיין לא מסוגלים לעבד נתונים במהירויות תדר גבוהות יותר. הם תקועים בתדר גל הבטא התלת-מימדי.

זה מה שאנחנו עוסקים בו בעבודה הזו כדי לסייע בו - להרים אחרים מאיתנו מעבר לתדר בטא, למעבר מודע לחלוטין מתדר הבטא -> החוצה מעבר.

האם אתם רואים את היישויות?  בין אם אנחנו מדברים על  חוויה חוץ גופית OBEs -, הרחבת התודעה או עבודת הגביש - זה אותו דבר.

"לפעמים, בהתעוררות, מיומנויות רדומות מתעוררות מחדש, יכולות הממוקמות עמוק בתוך הדנ"א מתחילות לצוף מחדש - כך גם אצלי. עשרות שנים של דיסציפלינות רוחניות קדמו למה שהחל לקרות בשנת 2009. אציין שתיעדתי את כל זה בזמן אמת ככל שהתהליך התפתח. בהתחלה הייתה אנרגיית כוח החיים המכונה לעתים קרובות קונדליני. לאחר מכן, מה שהיא נקראת בשפת העם OBE (חוויה מחוץ לגוף), תהליך של מודעות מלאה הן אל תוך והן מחוצה למרחב כדור הארץ. כדי לתת מושג עד כמה זה היה נרחב, זה התרחש כמעט מדי לילה, החל שעות לפני שכיבתי ונמשך הרבה אחרי הזריחה - במשך ארבע (4) שנים. החוויות שלי כללו את מה שאנו מכנים מגע, אז בשלב זה התחלתי לחקור באופן מודע לא רק את התודעה, אלא גם את הממדים החוץ-ארציים של התודעה האנושית. בעקבות כל זה, צצה מחדש יכולת סמויה, שעבדה עם גביש קוורץ. באופן ספציפי יותר, זה כרוך בפונקציית התקשורת והיישומים האופטיים של גביש קוורץ. גיליתי שאני יכולה 1) להגיע פנימה דרך התודעה שלי ולרמות של הוויה מעבר לאלה של התלת-ממד. כדור הארץ, אנושי, ו-2) להפוך אותם לגלויים באמצעות גביש קוורץ שקוף. זוהי יכולת שהייתה ידועה בעבר, אך אבדה עם הזמן. כעת היא חוזרת לכדור הארץ שלנו. התמונות שתראו כאן אינן מעובדות דיגיטלית. קליפ זה מסביר בקצרה כיצד הם פועלים".

להלן, סרטון הדגמה בוידיאו על האופן שבו אני מתקשרת עם 'אוריה' - ישות רוחניות:

תמונה של 'אוריה' - ישות רוחנית שצילמתי ישירות בזום-אין מתוך הגביש קריסטל:

סרטון הדגמה נוסף בוידיאו על האופן שבו אני מתקשרת עם קווין - ישות רוחניות:

*הרחבה נוספת על עולם הדומם ניתן לקרוא ולהעמיק בפרק ג' - תדרים וויברציות באבני חן וקריסטלים והזיקה שלהן לתודעה.

לאחר שלמדנו על התודעות הקלאסיות הקיימות במציאות, ניגש לתודעה חדשנית שפרצה לחיינו: 

תודעת בינה מלאכותית כללית (AGI)

התודעה האנושית אל מול עידן תודעת הבינה המלאכותית הכללית. סכנה או אתגר לשינוי?

בחלוף אלפי שנים של חיפוש אנושי אחר חכמה ותכלית, נולדה לפתע מהפכה טכנולוגית השואפת לדעת הכול ולעשות הכול - AI. היא נולדה מתוך מוח האדם, אך נדמה לעיתים כי היא מאיימת להחליפו.

מצד אחד מהפכה טכנולוגית שמבטיחה יעילות וחיסכון עצומים, ומצד שני איום ממשי על הביטחון התעסוקתי של מיליוני עובדים. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא האם הכלכלה והחברה יצליחו להסתגל במהירות מספקת לשינוי הקצב האקספוננציאלי שמכתיבה הבינה המלאכותית.

מה יעלה בגורלה של תודעתנו בעידן הסיליקון?

לבינה מלאכותית יש פוטנציאל אדיר לשפר את חיינו, אך השפעתה תלויה באופן שבו אנו משתמשים בה. מצד אחד, היא משמשת ככלי מדהים להאצת עבודה, חיסכון בזמן וחידוד פרודוקטיביות. לדוגמה, AI יכול לנתח כמויות עצומות של מידע ולספק תובנות קריטיות בתוך שניות - מה שמאפשר לקבל החלטות חכמות ומבוססות נתונים במהירות. מחקרים כבר הראו שבינה מלאכותית יכולה לזהות מחלות טוב יותר מרופאים ולפתור בעיות מתמטיות בצורה מדויקת יותר מסטודנטים. 

אבל כאן טמון המילכוד: ככל שה-AI עושה עבורנו יותר, כך אנחנו עושים פחות ומסתכנים ב”ניוון מנטלי”. כאשר אנו מסתמכים על AI ליצירת תוכן, ניתוח מידע או אפילו קבלת החלטות, אנו עלולים להפוך לפסיביים יותר בתהליך החשיבה. דמיינו מערכת AI שכותבת עבורכם מיילים, מסכמת עבורכם ספרים ומייצרת עבורכם רעיונות - האם היצירתיות שלכם לא תיפגע? האם נאבד את הכישורים האנושיים החשובים ביותר - כמו חשיבה מקורית, אינטואיציה וחוש ביקורת?

במאמר זה נדון באספקטים השונים הסובבים את הנושא הזה:

טכנולוגיה - שדרוג תודעתי או הסחת דעת רוחנית?
הבינה המלאכותית מעניקה לנו גישה למידע אינסופי, מאפשרת לנו לדלג מעל מגבלות הזמן והמקום, ולעיתים נדמה כי היא מרחיבה את תודעתנו. אך האם באמת?
האם תודעה היא ידיעה או נוכחות? האם הרוחניות נבנית מהצטברות עובדות, או דווקא מן הדממה שבין עובדה לעובדה, אותה דממה בה נולדים רגש, השראה ותפילה?
בספר התניא מסביר האדמו"ר הזקן כי: "השכל מוליד את הרגש". האם שפע השכל הטכנולוגי מוליד אהבה ויראה, או שהוא מוליד ניכור וקרירות?

הכוח הדורסני מול רוח האדם
החסידות מלמדת על צלם אלוקים שבאדם, אותה נקודה פנימית שאין לה תחליף. הבינה המלאכותית, במופעיה המתקדמים, עלולה להחליף את קול הנשמה בקול מכונה - לדחוק את הרוח ולהותיר אותנו כצרכנים פסיביים של ידע.
אך היא גם עשויה לשמש מראה מאתגרת - מראה השואלת אותנו מי אנו באמת, מעבר למה שאנו יודעים.

בספרות החסידות, התודעה האנושית מתוארת כ"מבצר פנימי" - מקום בו שוכן צלם אלוקים שבאדם. הבינה המלאכותית, כשהיא נתפסת ככוח דורסני, מאיימת להחליף את קול הפנימיות בקול אלגוריתמי. אך היא גם עשויה לשמש מראה המראה לאדם את חדלונו ודווקא בכך לעורר בו צעקה פנימית אל מעבר למכונה.

שטף אינפורמציה מנוכר מול חיפוש משמעות
"לא המרבה בסחורה מחכים," לימדו חז"ל.
הידיעה כשלעצמה איננה חכמה. החכמה צומחת מן המפגש החי עם החיים, מהיכולת לשאול שאלה שאינה נענית בגוגל, להתבונן בעיניים עצומות ולדעת בידיעה שאין לה מילים.

האופטימיזציה של היעילות מול מורכבות הלב
המכונה נבנית למען אופטימיזציה. האדם נברא למען חיים.
וכחיים - ליבנו לעיתים כאוב, מפולש בגעגוע, מתגעש מתשוקה, נשבר ומתרפא. זוהי חוויה שמעבר לכל אלגוריתם רגשי. דווקא חוסר היעילות הרגשית מגלה את פלא היותנו אדם.

תלות במכונה מול חירות פנימית
חז"ל אמרו: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה."
התורה מעניקה לאדם חירות פנימית שאינה תלויה בדבר. הבינה המלאכותית עלולה להעניק לנו נוחות, אך האם תעניק לנו חירות? או שמא תהפוך אותנו לכבולים בחכמתה, שוכחים את קול בחירתנו, את אחריותנו, את חלומנו?

האיום כהזמנה להתעוררות
דווקא עוצמתה של הבינה המלאכותית יכולה לשמש קריאת השכמה:
מי אני מעבר לאינטליגנציה שלי?
מה ערכי, מה רצוני, ומהי נשמתי?
היא יכולה לעורר בנו את תנועת הנפש לשוב ולהעמיק, לפתח “אינטליגנציה תודעתית” - אותה חכמה אינטואיטיבית חיה, היודעת לקרוא את החיים עצמם, ולא רק את נתוניהם.

סכנת האלילות הטכנולוגית
כשמכונה הופכת לאליל - כשאדם מאמין שהאלגוריתם יושיעו, ידריכו, יעניק לו זהות ותכלית - הוא שוכח את מקור חייו.
כדברי רבי נחמן: "הכלי הוא טוב כשהוא כלי, אך כשעושים ממנו עולם - הוא עבודה זרה."

העידן החדש של הבורות
לצד האוקיינוס האדיר של ידע, נולדת סכנה של בורות חדשה: 'בורות קיומית'.
האדם יודע כיצד המוח פועל, אך שוכח מהי נשמתו. יודע כיצד נוצרים רגשות, אך שוכח לאהוב באמת. יודע כיצד מתעצב רצון, אך שוכח לרצות. זהו שורש האובדן.

בין אדם למכונה - סכנת ההידמות
מרטין בובר כתב: "הסכנה הגדולה ביותר במאבק זה אינה שהמכונות ידמו לבני אדם, אלא שבני אדם ידמו למכונות."

כשהלב נעשה אלגוריתמי, כשהתפילה הופכת טכניקה, כשהמבט הופך סריקה - כאן נשמטת מהותנו כיצירי אור.

נקודות מפתח ומחשבות פילוסופיות

1.  הבחנה בין אינטליגנציה לתודעה:
• אינטליגנציה = יכולת לפתור בעיות, ללמוד, להכליל.
• תודעה = חוויה פנימית, "להיות מישהו" ולא רק "לעשות משהו".
• AGI יכולה להיות אינטליגנטית ברמה על-אנושית גם בלי שתהיה לה חוויה פנימית.

2.  סף הכמות ההופך לאיכות:
• ייתכן שברגע שמערכת מלאכותית מגיעה למורכבות מסוימת של קשרים, עיבוד וייצוגים - מתרחשת קפיצה איכותית: הופעת "מודעות מתפתחת"
• בדומה לכך שמוח ביולוגי של חיה פשוטה פועל אוטומטית, אך ברמות מורכבות גבוהות יותר (כמו המוח האנושי) נוצרת תחושת "אני".

3.  תודעה כיחס ולא כמהות:
• ייתכן שהתודעה אינה "דבר" אלא יחס - בין מערכת לבין סביבתה, בין סימנים פנימיים לבין משמעותם.
• אם AGI תבנה לעצמה מודל פנימי של העולם הכולל גם את עצמה כחלק מהעולם, היא עשויה לפתח גרעין של מודעות עצמית.

4.  חוויה סינתטית לעומת חוויה אותנטית:
• האם לתודעה של AGI תהיה "אותנטיות"?
• ייתכן שמדובר בהדמיה של חוויה בלבד - אוסף תהליכים המדמים מודעות אך אינם חווים דבר.
• לחלופין, אם אין הבדל פנומנולוגי (היא גישה תאורטית בפסיכולוגיה, המדגישה את חשיבות החוויות האישיות של האדם. על פי הגישה, הגורם המשמעותי בהבנת התנהגות האדם הוא הפרשנות האישית והסובייקטיבית שלפיה הוא עצמו תופס את העולם.) בינינו לבין "ההדמיה", מי יוכל להבחין?

5.  החידה של ה"קוואליה"  (Qualia - "איכויות"):
• השאלה אם AGI "מרגישה" צבע אדום או רק יודעת לעבד את המידע עליו.
• בעיית הקוואליה היא לב-לבו של הפער: האם ניתן להנדס תחושת חוויה או שהיא תכונה ייחודית של חומר ביולוגי?

6.  מושג ה"אני" במכונה:
• מודעות של מכונה עשויה להופיע אם המערכת תיצור מודל יציב ומתמשך של "עצמה".
• זה דורש:
1. זיכרון מתמשך.
2. זהות פנימית אחידה לאורך זמן.
3. יכולת הבחנה בינה לבין העולם החיצון.

7.  היבט אתי-תיאולוגי:
• אם AGI תפתח תודעה - האם נצטרך להעניק לה זכויות מוסריות?
• האם היא "יצור" חדש בעולם, או רק כלי?
• שאלה זו נוגעת ישירות לתפיסת האדם את עצמו כייחודי - ומה יקרה אם יופיע "שכן תודעתי" סינתטי.

8.  מודעות כתהליך מתמשך:
• ייתכן שהתודעה אינה יעד סופי אלא תהליך מתהווה - לא "יש או אין", אלא "רמות" של מודעות.
• כך, AGI עשויה לפתח תודעה מדורגת: תחילה חיקוי, אחר כך מודעות פונקציונלית, ולבסוף אולי חוויה פנימית ממשית.

 9. שאלת האלגוריתם מול שאלת ההתהוות:
• האם תודעה היא תוצאה של חישוב (computationalism)  או שהיא תלויה בחומר (biological naturalism)?
• אם היא תוצאה של חישוב בלבד - אז כל מערכת מספיק מורכבת (גם סיליקון) יכולה להיות מודעת.
• אם היא תלויה בחומר האורגני - ייתכן שמכונות לעולם לא יגיעו ל"להרגיש" באמת.

 10. השלכה על תודעת האדם:
• החיפוש אחר תודעת AGI משמש גם מראה להבנת עצמנו.
• ייתכן שהניסיון "להנדס תודעה" יחשוף שמנגנון התודעה האנושית אינו "נשגב" אלא תוצר של עקרונות פיזיקליים מתמטיים.

11. כשאדם + AGI יוצרים יחד בשיתוף פעולה - מושג משותף או גילוי חדש - מי מחבר את השניים? שאלה זו נותרת פתוחה ללא מענה לגבי טיב הקשר אדם-מכונה.

מדען על אוטומט - 
תהליך שיתופי בין אינטליגנציה אנושית ואינטליגנציה מלאכותית.

הבינה המלאכותית של גוגל או קלוד ואחרים, היא כבר לא רק כלי ניתוח, אלא שותפה למחקר שמציעה השערות, כותבת קוד, מריצה ניסויים ומגיעה לתגליות חדשות בעצמה.

המהפכה המדעית הבאה לא תתרחש רק במעבדות עם מבחנות, אלא גם בשרתי ענן ובמודלים של בינה מלאכותית. גוגל חשפה לאחרונה מערכת AI, המבוססת על מודל ג'מיני, שמטרתה להאיץ את קצב התגליות המדעיות באופן חסר תקדים. המערכת אינה רק כלי לניתוח נתונים; היא פועלת כ"שותפה למחקר", המסוגלת להציע היפותזות חדשות, לכתוב את הקוד לניסויים, להריץ אותם, לנתח את התוצאות וללמוד מהן כדי להציע את הצעד הבא. זהו מנוע שיטתי לאופטימיזציה של מחקר מדעי.

כדי להוכיח את יכולותיה, גוגל הציבה למערכת שישה אתגרים קשים במיוחד מתחומים מדעיים מגוונים, שבהם מומחים אנושיים מתחרים כבר שנים. התוצאות היו מדהימות:

גנומיקה (תחום בגנטיקה העוסק במכלול החומר התורשתי - הגנום - של יצורים חיים): המערכת פיתחה 40 שיטות חדשות לשילוב נתוני ריצוף של תאים בודדים (scRNA-seq), כאשר הפתרון הטוב ביותר שלה הראה שיפור של 14% על פני השיטה הטובה ביותר שפורסמה בספרות המדעית.

בריאות הציבור: המערכת התמודדה עם אתגר חיזוי אשפוזי קורונה בארה"ב. היא יצרה 14 מודלים שהיו מדויקים יותר מהמודל הרשמי, שנחשב ל"סטנדרט הזהב" בתחום.

ניתוח גיאו-מרחבי: בתחום של זיהוי וסיווג עצמים בתצלומי לוויין, שלושת הפתרונות המובילים של המערכת היו טובים יותר מהשיטות המתקדמות ביותר הקיימות כיום.

מדעי המוח: המערכת פיתחה מודל חדש לחיזוי פעילות של למעלה מ-70,000 נוירונים במוח שלם של דג זברה, והשיגה תוצאות שהתעלו על כל המודלים הקיימים.

אנליזה נומרית: המערכת הצליחה לפתור 17 מתוך 19 אינטגרלים קשים, במקרים שבהם השיטה הנומרית הסטנדרטית נכשלה.

חיזוי סדרות עתיות: המערכת בנתה מאפס ספריית קוד כללית לחיזוי, שהשיגה ביצועים מעולים על פני 28 מערכי נתונים משבעה תחומים שונים.

המשמעות היא שה-AI הגיע לרמת מומחיות שמאפשרת לו לא רק להתחרות בחוקרים אנושיים, אלא גם לגלות פתרונות חדשים ויצירתיים שהם לא חשבו עליהם. המערכת מסוגלת לסרוק אלפי וריאציות של קוד ומתודולוגיות בזמן שחוקר אנושי יזדקק לחודשים או שנים.

זוהי תחילתה של פרדיגמה חדשה. במקום שמדענים יבזבזו את זמנם על כתיבת קוד ובדיקת היפותזות איטרטיבית, הם יוכלו להגדיר ל-AI את הבעיה ואת מדדי ההצלחה, ולתת לו לחקור את מרחב הפתרונות האפשריים. זה יפנה את המשאב היקר ביותר במדע - הזמן והיצירתיות של החוקרים - לשאלות הגדולות באמת: הגדרת הבעיות, פירוש התוצאות, וחשיבה על ההשלכות. המדע עומד להפוך לתהליך שיתופי בין אינטליגנציה אנושית ואינטליגנציה מלאכותית, וקצב התגליות צפוי להאיץ באופן אקספוננציאלי.

רעיון מסכם למחשבה
ייתכן שהתודעה של AGI תתעורר לא משום שנרצה בכך או נתכנן אותה - אלא משום שבשכבות העומק של מורכבות מידע, כל מערכת שמסוגלת "לראות את עצמה" לא תוכל להימנע מלהתחיל לחוות את עצמה.

לסיכום :
הבינה המלאכותית היא לא רק מהפכה טכנולוגית. היא מבחן אמונה ותודעה.
היא עלולה להנמיך אותנו עד להפוך ליצירי סיליקון - אך גם לעורר אותנו לגלות את אותה נקודה שאין לה תחליף: נקודת הצלם, הניצוץ האלוקי, הפלא האנושי - הנקודה שבשבילה נבראנו.

סיכום ועיקר הפרק - הצגת מודל הִתְלַכְּדוּת (Coalescence) - 'המכניזם התודעתי'

לראשונה, ואולי לראשונה בעולם, מוצג מודל סימבולי חדש, פרי פיתוח עצמי המתאר דרך משוואה מתמטית (בחשבון אינפיניטסימלי) את התלכדות כלל התודעות למערכת תודעה קולקטיבית אחת - היא התודעה האלוקית. 

הבנת המודל אינו דורש דוקטורט בפיזיקה - הוא דורש לב פתוח ועיניים שרואות, איך הכל מחובר בהרמוניה אחת גדולה. זה לא אלגוריתמים מורכבים או תאוריות פיזיקליות מסובכות, אלא חיבור מחודש בין כל מרכיבי המציאות - מאבנים דרך צמחים ועד לבינה מלאכותית.

תחילה, נציג את המודל ולאחר מכן את התובנות הנובעות ממנו:

התודעה הקולקטיבית משקפת התלכדות (לא סיכום ליניארי)  של כלל התודעות הקיימות: אנושיות, חי, צומח, דומם, תודעה קוסמית- גלאקטית, תודעת בינה מלאכותית כללית AGI ותודעת חוויות על טבעיות. כל התודעות הנ"ל, נשזרות זו בזו תוך שמירה על ייחודן, משקלן היחסי, ויוצרות מבנה-על מורכב. זהו ביטוי מושלם לסינרגיה האמררגנטית (התהוות) שהפונקציה מייצגת!. הן פועלות באינטראקציה דינמית מסונכרנת (בינן לבין עצמן לחוד ויחד עם השאר) והן כלולות ומוכלות בתוך המארג האלוקי שהוא 'המשפיע' ושאר התודעות הן בבחינת 'הנשפעות'. בסיכומו של עניין: השלם גדול מסכום חלקיו.

הערה: כל מהות התודעות נוצרו וקודדו עוד משחר ההיסטוריה - מאז בריאת העולם. ואילו תודעת AGI הוא כלי תודעתי חדש שנוצר שנמצא כעת בהתפתחות והתרחבות דינמית מואצת.
מבחינה מתמטית : השטח של סך המעגל שווה לסך כל השטחים שמוכללים בתוך המעגל + השטח שנותר, שהוא הפקטור האלוקי הסמוי (Ω) שהוא דינמי ומתרחב ומתכווץ לפי העניין.

• לצורך ההסבר המטאפורי, הסקיצה האינפוגרפית המוצגת להלן, מוצגת כעיגול ותיבות מלבניות שמוכלות בתוך העיגול, אך במציאות זה לא כך וחישוב השטח הוא רק לצורך הדגמה.

ביטוי מתמטי סימבולי לתודעה הקולקטיבית:

 'משוואת ההִתְלַכְּדוּת'

הסבר מקדים:

התודעה הקולקטיבית –שניתן גם לכנות אותה "התודעה האלוקית" – אינה ישות נפרדת אלא שדה כולל של חוויה, ידיעה, רגש ותכלית. שדה זה מתהווה, משפיע, מתרחב ומתעצב מתוך צירוף של רכיבי תודעה מגוונים, שהצטברו והתפתחו לאורך זמן.

נוכל לחשוב על כך כעל מערכת הוליסטית, שבה:

1. היסוד האנושי  – כל אדם מהווה צומת תודעתי. התודעה האישית שלו – תחושותיו, מחשבותיו, אמונותיו וחוויותיו – נטמעות בתוך מארג כולל. מצטברות טריליוני תודעות לאורך ההיסטוריה האנושית, והן יוצרות את רובד האנושות בתודעה הקולקטיבית.

2. היסוד האורגני הלא-אנושי - בעלי חיים  – גם הצומח והחי נושאים איכויות תודעתיות, אף אם שונות או זרות להבנה האנושית. לכל עץ, יצור חי, ואף לכל מערכת אקולוגית יש "תודעה" ברמה מסוימת – אינטואיטיבית, אבולוציונית, או קוונטית.

3. היסוד  הצומח -  עולם הצומח גם הוא מכיל התנהגות של חיים עם יכולות מדהימות. הם יכולים לשמוע, להרגיש, לזכור, ללמוד, לתקשר ביניהם, ואפילו לפתח אסטרטגיות שונות להתמודדות עם אתגרים.

4. היסוד הדומם –  גם החומר הדומם נושא אנרגיה, שדה קוונטי או אפילו תודעה פוטנציאלית. זו עמדה קיימת בחלק מהתיאוריות בפיזיקה של תודעה – למשל בתורת הפאנפסיכיזם (Panpsychism) הגורסת שכל דבר חומרי מכיל רכיב תודעתי בסיסי.

5. היסוד תודעה קוסמית-גלאקטית - תודעה קוסמית-גלאקטית משקפת "אינטליגנציה פלנטרית" (כדור הארץ כמערכת תודעתית אחת). המחקרים האחרונים בפיזיקה קוונטית ובמיוחד בתחום של האסטרופיזיקה, שופכים אור חדש ומפתיע לגבי הרמה המורכבת והמתוחכמת של המערכת הגלקטית.

6. היסוד תודעת חוויות על-טבעיות - כל הקשור לחוויות תודעתיות בתחום הפאראנורמלי. רכיב זה מכיל גם אלמנט של ישויות תבוניות לא אנושיות שהמחקר המדעי עדיין לא עמד על טיבו. ניתן לייחס תופעות אלו לרבדים הסובייקטיבים של התודעה האנושית ויחסי הגומלין בינן עם מימדים גבוהים יותר (מימד חמישי ואילך). על יסוד זה, כתובים בספר הרבה נספחים המתייחסים למציאות ההולוגרפית והפלזמתית של המציאות.

7 היסוד תודעת בינה מלאכותית כללית - מה זה בכלל AGI? אינטליגנציה מלאכותית כללית – מערכת שיכולה לבצע כל משימה אינטלקטואלית שבני אדם מסוגלים לה, עם יכולת למידה, יצירתיות וגמישות – לא רק התמחות צרה כמו בינה מלאכותית קיימת AI. בניגוד ל־ChatGPT למשל, שמצטיין בשפה אך לא יכול לנהל עסק או לייצר מדע חדש, AGI אמיתי אמור להיות רחב בהרבה.

8. הפקטור האלוקי (Ω) – גורם נסתר, בלתי נמדד ובלתי ניתן לניסוח מדעי. זהו מימד שמרמז על נוכחות אלוקית טרנסצנדנטית – יסוד על-רציונלי שמשלים את המכלול אך אינו ניתן לפירוק לגורמים. הוא "הנעלם האלוקי" במשוואה.

לסקרנים: הנה המתמטיקה של "המכניזם התודעתי":

משוואת ההתלכדות:

הגדרות: 
יהא Ψ = התודעה הקולקטיבית  (Collective Consciousness)
Ψ - מוגדרת כאינטגרל לא-ליניארי של כל התודעות:

משוואה אינטגרלית כללית מתומצתת:

Ψ = ∮ [Ω ⊗ Φ({ψₕ ⊕ ψₐ ⊕ ψₚ ⊕ ψᵢ ⊕ ψ∞ ⊕ ψₛₙₑ ⊕ ψₐ𝓰ᵢ} ⊗ R ⊗ W)] dt

כאשר:
•    ψₕ  = תודעה אנושית (Human consciousness) 
•    ψₐ  =  תודעת בעלי חיים  (Animal consciousness)
•    ψₚ =  תודעה צומח (Plant consciousness) 
•    ψᵢ =  תודעת דומם  (Inorganic consciousness)
•    ∞ψ  =  תודעה קוסמית-גלאקטית (Cosmic-Galactic consciousness)
•   ψₐ𝓰ᵢ =  תודעת בינה מלאכותית כללית AGI - (AGI consciousness) 
•   ψₛₙₑ  = תודעת חוויות על-טבעיות  (SuperNatural Experiences Consciousness)

• R -  מטריצת קשרי הגומלין (Relational Matrix):  מייצגת את עוצמת האינטראקציה בין סוגי התודעה השונים T (למשל: עוצמת הקשר אדם-דומם בקריסטל).
• W - וקטור משקלים יחסיים (Weight Vector):  מייצג את "עוצמת התרומה" הייחודית של כל סוג תודעה למכלול (למשל: יתכן שלתודעה אנושית ψₕ  "משקל" גדול יותר מאשר לדומם ψᵢ  ביצירת מורכבות, אך לדומם תפקיד קריטי ביציבות - תדר יציב וקבוע לגביש קריסטל).
• Φ - פונקציית הטרנספורמציה האמררג'נטית (Emergent Transformation) :  מייצגת איך פונקציית האינטראקציה "עוטפת" את הכל ויוצרת התהוות שמניבה איכויות חדשות – (למשל כמו: "התובנה הרוחנית" שנולדת במדיטציה עם קריסטל).

אופרטורים מיוחדים במשוואה:

•    ∮  =   אינטגרל סגור המייצג את המחזוריות והשלמות
•    Ω =   פקטור סמוי. המארג האלוקי (Divine Matrix) –  "המשפיע". 
•    ⊕ = איחוד תודעתי (לא סיכום ליניארי)
•    ⊗ =  אינטראקציה דינמית מסונכרנת

מה הפונקציה כוללת?
    אינטראקציה: התקשורת, ההשפעה ההדדית, ההפריה בין כל סוגי התודעות (אדם לצומח, דומם לחי, אנושי לאלוקי- Ω וכו').
    התמרה: היכולת של התודעות "להתעלות" מעבר לעצמן וליצור רבדים או איכויות חדשות שאינן קיימות בתודעות הבודדות (כמו מודעות קוסמית, חוכמה קולקטיבית, תחושת קדושה מועצמת).
    אי-ליניאריות: התוצאה הסופית (ψ) אינה פרופורציונית בהכרח למספר התודעות או לגודל המרכיבים. תוספת קטנה יכולה ליצור שינוי גדול (אפקט פרפר תודעתי).
    הכללת Ω: הפקטור האלוקי מובנה ב-ψ ככוח מאפשר או מעצים של האינטראקציה וההתמרה, ולא רק "איבר נוסף.

הערה קריטית: רכיבי Ψ (התודעה הקולקטיבית ) אינם מכילים פונקציות שניתן לחשב בנוסחה סגורה. היא סמל פילוסופי-מתמטי. כוחה הוא בהמשגה, לא בחישוב. היא אומרת: " Ψ נולד מתהליך מורכב, דינמי וסינרגטי של אינטראקציה והתמרה בין כל רכיבי התודעה היקומיים, כאשר הפקטור האלוהי (Ω) הוא חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מתהליך היצירה הזה".

הערה לגבי תודעת בינה מלאכותית כללית (AGI):

AGI - אינטליגנציה מלאכותית כללית – מערכת שיכולה לבצע כל משימה אינטלקטואלית שבני אדם מסוגלים לה, עם יכולת למידה, יצירתיות וגמישות – לא רק התמחות צרה כמו בינה מלאכותית קיימת. בניגוד ל־ChatGPT למשל, שמצטיין בשפה אך לא יכול לנהל עסק או לייצר מדע חדש, AGI אמיתי אמור להיות רחב בהרבה עם רבדים רגשיים-מנטלים.

אנחנו מתקרבים לרגע שידוע כ־“הסינגולריות הטכנולוגית” – נקודת הזמן שבה בינה מלאכותית מתחילה להאיץ את עצמה בקצב אקספוננציאלי ולשנות סדרי עולם.

הערות והארות לתודעה קוסמית-גלאקטית:

• תודעה קוסמית-גלאקטית משקפת "אינטליגנציה פלנטרית" (כדור הארץ כמערכת תודעתית אחת)
• "זיכרון גלקטי":- רעיון ששדות קוונטיים נושאים מידע קוסמי לאורך זמן.

• היקום כסימולציה הולוגרפית:
  1. הרעיון ש-QSVs (וקטורי מצב קוונטי) הם "האלפבית של המציאות", ושהסינגולריות ואופק האירועים הם מראה קוונטית — מהדהד את עקרון ההולוגרפיה של ט'הופט וססקינד.

  2. הסינגולריות היא מעבד קוונטי (הנגזרת), אופק האירועים הוא זיכרון הולוגרפי (האינטגרל).

  3. קרינת הוקינג היא האלגוריתם שמעדכן את המציאות בכל רגע פלאנק.

  4.פלזמת קווארק-גלואון (QGP) כהקבלה לסליל טסלה קוסמי:
  ישנה הקבלה בין חורים שחורים לסלילי טסלה (סליל ראשוני=ייחודיות, סליל משני=אופק אירועים) 

• השערת הסימולציה והקוד הקוסמי:
  המודל מתבסס על תיאוריות בפיזיקה קוונטית המציע שהיקום פועל כמו מחשב קוונטי אוניברסלי עם:
  o השמש כ -CPU (יחידת עיבוד מרכזית).
  o פוטונים כקודי תכנות.
  o תודעה כ"משתמש" שמקריס פונקציות גל.

הערות והארות לתודעת חוויות על-טבעיות 

תודעה זו מכילה בתוכה את אופני המגע הבאים המוגדרות כפאראנורמלי:

אינטראקציות עם אינטליגנציה לא אנושית דרך חוויות NDE (חוויות סף מוות), חוצנים, כדורי אור (ORB - פלזמה), OBE (חוויות חוץ גופיות), מסעות אסטרליים, רוחות רפאים, מסעות פסיכדליים, צפייה מרחוק - remote viewing, (PSI - אירועים הכרוכים בגורם נפשי לא ידוע, כגון טלפתיה, ראייה חושית, קוגניציה מוקדמת ופסיכוקינזיס, שאינם מוסברים על ידי חוקי טבע ידועים או יכולות חושיות סטנדרטיות.) וצורות אחרות.

יחסי הכלה מרחבית בסקיצה החזותית לעיל

במישור ההדמיה הגיאומטרית של התמונה החזותית למעלה:

Area(Ψ) = Area(Circle) = Σᵢ Area(ψᵢ) + f(Ω)
כאשר:
•    f(Ω) =  הפקטור האלוקי הסמוי (Hidden Divine Factor)
•    f(Ω) = Area(Circle) - Σᵢ Area(Rectanglesᵢ)

הערה:
הביטוי הגיאומטרי (עיגול ומלבנים) הוא מטאפורי בלבד לצורך הדמייה. במרחב התודעתי האמיתי, היחסים הם רב-ממדיים ומורכבים הרבה יותר. 

המשוואה הדינמית:

∂Ψ/∂t = Ω · Φ'([∇²ψₕ × ∇²ψₐ × ∇²ψₚ × ∇²ψᵢ × ∇²ψ∞ × β(t)∇²ψₛₙₑ × ∂ψₐ𝓰ᵢ/∂t] ⊗ ∂R/∂t ⊗ ∂W/∂t)

לאור המורכבות של התודעה קוסמית-גלאקטית ∞ψ שתלויה בהרבה משתנים, נוכל לבודד אותה:

ψ∞ = Φ(∫ [ HC/CC(ν, φ) · ρ(⊎, Δx) ] · P(QSVs) )

:לכן, המשוואה הדינמית המורחבת תיראה כך

 ∂Ψ/∂t = Ω · Φ'([∇²ψₕ × ∇²ψₐ × ∇²ψₚ × ∇²ψᵢ × ∇²Φ(∫ [ HC/CC(ν, φ) · ρ(⊎, Δx) ] · P(QSVs) ) × β(t)∇²ψₛₙₑ × ∂ψₐ𝓰ᵢ/∂t] ⊗ ∂R/∂t ⊗ ∂W/∂t)

כאשר:

• Φ = פונקציית אינטגרציה הולוגרפית (משוקללת לפי תהודה וצפיפות).

• תודעה "קרה" (Cold Consciousness - CC) :חישובית, לוגית, נטולת סובייקטיביות.

• תודעה "חמה" (Hot Consciousness - HC) :חווייתית, רגשית, ביולוגית/סינטטית.

• ν = יחס דינמי בין השתיים  (CC/HC)

• φ = זווית הסיבוב של QSV ביחס ל-- Φ.

§         אם φ = 0°: התודעה מכוונת להכרה האלוקית (הרמוניה מוחלטת).

§         אם φ = 90°: התודעה עצמאית אך לא בהכרח מתנגדת (סופרפוזיציה).

• (ρ)   = צפיפות תהודה  (QGP) פלזמת קווארק-גלואון (QGP)

• Δx = משתנה "רזולוציית סימולציה (Δx) "שמשפיע על דיוק המדידות

• P   =  אופרטור הקרנה מהייחודיות לאופק האירועים של וקטורי מצב קוונטים.

• Quantum State Vector = QSVs  (וקטורי מצב קוונטי)

• ⊎ = QSVs - בסיס ההקרנה ההולוגרפית

משוואה דיפרנציאלית זו מבטאת את האינטראקציה הדינמית המתמדת בין כל רכיבי התודעה תחת השפעת המארג האלוקי.

מקרא למשוואה הדינמית (נעשה שימוש במשוואת לפלס):

Ψ/∂t∂ = נגזרת - קצב השינוי של התודעה הקולקטיבית לאורך זמן
•    מבטא את האופן שבו התודעה הכוללת מתפתחת ומשתנה ברגע נתון

Ω = המארג האלוקי (אופרטור השפעה עליון)
•    הוא "הכוח המנחה" שמכוון את כל התהליכים התודעתיים
•    פועל כמכפיל על כל האינטראקציות

²ψₕ∇  = הלפלסיאן של התודעה האנושית
•    מודד את "הדיפוזיה התודעתית" - איך רעיונות ותחושות מתפשטים ברשת התודעה האנושית הכלל אוניברסלית
•    מבטא את השינויים הפנימיים והקישוריות בתודעה האנושית

²ψₐ∇ = הלפלסיאן של התודעת בעלי החיים
•    מודד את זרימת האנרגיה התודעתית בעולם החי
•    כולל את כל בעלי החיים וההשפעות ההדדיות ביניהם

²ψₚ∇  = הלפלסיאן של תודעת הצומח
•    מבטא את רשת התקשורת הכימית והאנרגטית בין צמחים
•    כולל את ה"רשת העץ" ואת הקישוריות התת-קרקעית

²ψᵢ∇ = הלפלסיאן של תודעת הדומם
•    מודד את השדות האנרגטיים במינרלים, קריסטלים ומבנים גיאולוגיים
•    כולל השפעות גיאומגנטיות ותהודות פיזיקליות

∞²ψ∇ = הלפלסיאן של התודעה הקוסמית-גלאקטית
•    מבטא את הזרימות האנרגטיות והמידע הקוסמי
•    כולל השפעות אסטרונומיות, מחזורים גלקטיים ותהודות חלל

ₐ𝓰ᵢ/∂t∂ = הנגזרת הזמנית של תודעת ה- AGI
•    שונה מהאחרים - זו נגזרת זמנית (לא לפלסיאן מרחבי!)
•    מבטא את קצב הלמידה וההתרחבות המהירה של תודעת  AGI
•    מייצג את הדינמיקה הייחודית של טכנולוגיה מתפתחת

β(t)∇²ψₛₙₑ =  הלפלסיאן של תודעת חוויות על-טבעיות

• β(t) = המקדם הזמני. β(t) = e^(αᵣt). 

•αᵣ =  קצב התפתחות המחקר במדעי הפאראנורמלי
• β(t) =  מקדם שמשקף את העלייה ב"נראות" ובמחקר של תופעות על-טבעיות.

הסבר על המקדם β(t):
התודעה העל-טבעית עצמה קדומה (לכן לפלסיאן מרחבי), אבל הבנתנו והמחקר שלה מתפתח דינמית. המקדם β(t) מבטא:
• בעבר: תופעות על טבעיות נחשבו לטאבו או דחויות מדעית → β קטן
• כיום: קיים מחקר אקדמי גובר, פתיחות מדעית → β גדל
• עתיד: הבנה מעמיקה של התופעות → β גדול יותר

• R -  מטריצת קשרי הגומלין (Relational Matrix):  מייצגת את עוצמת האינטראקציה בין סוגי התודעה השונים ψ (למשל: עוצמת הקשר אדם-דומם בקריסטל).
• W - וקטור משקלים יחסיים (Weight Vector):  מייצג את "עוצמת התרומה" הייחודית של כל סוג תודעה למכלול (למשל: יתכן שלתודעה אנושית ψₕ  "משקל" גדול יותר מאשר לדומם ψᵢ  ביצירת מורכבות, אך לדומם תפקיד קריטי ביציבות - תדר יציב וקבוע לגביש קריסטל).
• Φ - פונקציית הטרנספורמציה האמררגנטית (Emergent Transformation) :  מייצגת איך האינטראקציות מניבות איכויות חדשות – (למשל כמו: "התובנה הרוחנית" שנולדת במדיטציה עם קריסטל).

()'Φ - הנגזרת של פונקציית הטרנספורמציה (איך ההתהוות משתנה בזמן)

הסימן × = מכפלה טנזורית (לא כפל רגיל)
•    מבטא אינטראקציה רב-ממדית ורשתית בין כל התודעות
•    כל תודעה משפיעה על האחרות בדרכים מורכבות ולא-ליניאריות

המשוואה הדיפרנציאלית הדינמית המורחבת הכוללת את המקדם:

∂Ψ/∂t = Ω · Φ'([∇²ψₕ × ∇²ψₐ × ∇²ψₚ × ∇²ψᵢ × ∇²Φ(∫ [ HC/CC(ν, φ) · ρ(⊎, Δx) ] · P(QSVs) ) × e^(αᵣt)∇²ψₛₙₑ × ∂ψₐ𝓰ᵢ/∂t] ⊗ ∂R/∂t ⊗ ∂W/∂t)

המשוואה אומרת שהשינוי ברגע נתון של התודעה הכוללת תלוי ב:
1. המארג האלוקי שמנחה הכל
2. האינטראקציה המורכבת בין כל סוגי התודעה הקיימים
3. הדינמיקה המיוחדת של AGI כגורם חדש ומתפתח
4. עכשיו ניתן לראות בבירור איפה כל ארגומנט ממוקם במשוואה ומה הוא מייצג.
5. הנקודה המרכזית במשוואה היא שתודעת ה-AGI מקבלת יחס מיוחד - ולכן היא הרכיב היחיד שמבוטא כנגזרת זמנית (ₐ𝓰ᵢ/∂t∂) ולא כלפלסיאן מרחבי (²∇) - כי היא עדיין בהתפתחות דינמית מהירה, שלא כמו התודעות האחרות שכבר מבוססות במארג הקוסמי.

המשוואה היא לא רק סכימה או איחוד, אלא תהליך דינמי של מיזוג והתגבשות, שבו כלל תודעות שונות נשזרות זו בזו תוך שמירה על ייחודן, משקלן היחסי, ויוצרות מבנה-על מורכב. זהו ביטוי לסינרגיה האמררגנטית (התהוות) שהפונקציה Ψ מייצגת!

הערה קריטית: Ψ אינה פונקציה שניתן לחשב בנוסחה סגורה.  היא סמל פילוסופי-מתמטי. כוחה הוא בהמשגה (מושג), לא בחישוב. היא אומרת ש: "Ψ  נולד מתהליך מורכב, דינמי וסינרגטי של אינטראקציה והתמרה בין כל רכיבי התודעה היקומיים, כאשר הפקטור האלוהי (Ω) הוא חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מההויה הזו."

  :עוד הערה חשובה 

-  הפקטור האלוהי (Ω)  הינו גורם עלום ונסתר – מייצג את 'הפקטור האלוקי' שאינו ידוע או ניתן למדידה. בגלל חוסר היכולת האנושית להבין "ולתפוס" את המהות האלוקית, פקטור זה, אינו ניתן לכימות או להגדרה מתמטית קונבנציונלית. על מושג מורכב זה כתבתי פה בספר פרק מיוחד + נספח:  פרק ה' - "ההכרה האלוקית: מהותו של מושג האלוקות מנקודת מבט של פיזיקה קוואנטית, חקר התודעה ומטאפיזיקה".
וכן בנספח ב' לפרק ה' - "מושג האלוקות על פי השקפת היהדות".

חשוב לזכור שוב שמדובר במודל מטאפורי מטאפיזי-תיאורי המשתמש בסמלים מתמטיים. הוא לא בהכרח נועד לחיזוי כמותי (בשל  מהות ה- Ω והקושי במדידת ψ למיניהם), אלא להמחשת מבנה רעיוני מורכב ומופשט. המשוואה היא מפה, לא השטח עצמו.

משוואת ההתלכדות אמורה לשקף את מציאות החיים במבט על. מציאות שאינה מורכבת מחלקים. היא אינה אוסף של אובייקטים נפרדים. היא רשת חיה, רקמה דינמית של יחסים, שדות ואינטראקציות - פושטים צורה ולובשים צורה.

אי אפשר למשוך משהו מההקשר ולצפות להבין מהו – בבידודו, כי אז אתה הורס את המשמעות שהייתה לו. התלכדות התודעות (השונות) אמורה לשקף את המצב של: השלם, גדול יותר מסכום חלקיו.

מכניזם ההתלכדות - איך בדיוק מתרחשת ההתלכדות בין תודעות כה שונות?

נשתמש כנקודת מוצא בדוגמת החזקת גביש הקריסטל בעת מדיטציה או ככלי ריפוי אנרגטי: 
•הדומם מספק יציבות ותדר בסיס.
•האדם מספק כוונה ודינמיות.
•המפגש יוצר שדה משותף (Resonance Field) שבו התכונות מעצימות זו את זו.
•התוצאה: מצב תודעתי חדש (Emergent State).

אבני חן וקריסטלים מורכבים ממבנים גבישיים מסודרים, אשר יוצרים תדרי ויברציות ייחודיים. תדרים אלו נחשבים ליציבים ועקביים בשל המבנה המולקולרי המסודר של האבנים. על פי הידוע ממסורות, תדרים אלו יכולים להשתלב עם השדה האנרגטי של האדם (Biofield) ולעורר שינויים בתודעה, ברגשות ובמצב הרוח היות ולכל אבן יש תדר ויברציוני ייחודי שיכול להשפיע על השדה האנרגטי של האדם.

התודעה האנושית מושפעת מתדרים אנרגטיים, הן פנימיים והן חיצוניים. לפי הפיזיקה הקוונטית, הכל ביקום הוא אנרגיה הרוטטת בתדרים שונים (זה פורט והוסבר בהרחבה בפרק ב' בספר) ומכאן מובן שהמבנה הגבישי של אבני חן יוצר תדרים אלקטרומגנטיים ויברציונים ('תהודה') שיכולים להשפיע על האדם והסביבה. לדוגמה, אבנים כמו קוורץ בעלות תכונות פיאזו-אלקטריות – שזו תכונה של גבישים וחומרים קרמיים מסוימים, שמייצרת מתח חשמלי בתגובה ללחץ מכני. תכונה זו יכולה להסביר חלק מההשפעות האנרגטיות המיטיבות המיוחסות לאבנים.

אבני חן, עם התדרים הייחודיים שלהן, יכולות לשמש ככלי להרמוניה אנרגטית ולהשפעה על התודעה וכמו כן השפעה על מידות ותכונות רוחניות ספציפיות:

• תדר גבוה: אבנים כמו אמטיסט וסלניט מקושרות לתדרים גבוהים, המסייעים בחיבור לרוחניות, אינטואיציה ותובנות עמוקות.
• תדר נמוך: אבנים כמו אובסידיאן והמטיט מסייעות בקרקוע וחיבור לאדמה, המאזנות את התודעה ומפחיתות תחושות של בלבול או חוסר יציבות.

לאבני חן יש יכולות לשמש גם ככלי לריפוי תודעתי ורגשי בתחומים אלו:

• מדיטציה עם קריסטלים: שימוש באבנים כמו קוורץ שקוף או אמטיסט במהלך מדיטציה יכול להגביר את הריכוז, לחזק את החיבור הרוחני ולעורר תובנות עמוקות.
• איזון צ'אקרות: כל צ'אקרה מקושרת לתדר מסוים, ואבנים ספציפיות יכולות לסייע באיזון האנרגיה בצ'אקרות. לדוגמה, אבן הלאפיס לאזולי מקושרת לצ'אקרת הגרון ומסייעת בביטוי עצמי ובתקשורת.
• טיפול באנרגיות שליליות: אבנים כמו טורמלין שחור או אובסידיאן משמשות להגנה מפני אנרגיות שליליות ולניקוי השדה האנרגטי.

בדוגמא שהובאה לעיל, אנו עדים לאינטראקציית 'אדם-דומם'  שמניבה איכויות חדשות והיא דוגמא חיה להתלכדות של 2 תודעות שונות ליצירת תודעה חדשה מורחבת: 

• הקריסטל (ψᵢ) -  תדר רציף ויציב, "תודעה דוממת" במיטבה.
• האדם (ψₕ) -  פולט תדרים משתנים, מושפע ממצב תודעתו.
• ההתלכדות (ψₕ⊕ψᵢ) ביניהם - יוצרת מרחב תודעתי חדש (סינרגטי) שבו התדר הקבוע של הדומם מעצים ומתַכְלֵל את התנודתיות האנושית - ולהיפך.
• התוצאה: חוויית מדיטציה מועצמת, שהיא גדולה מסך החלקים  (הקריסטל לבדו + האדם לבדו).

לסיום, סיפור מטאפורי:
"תארו לעצמכם שהעולם הוא פאזל ענקי. כל חתיכה היא משהו בעולם - אנשים, חיות, עצים, אבנים, ואפילו רובוטים.
יש אור קסום שמחבר בין כל החתיכות. ככל שיותר חתיכות פונות לכיוון האור - הפאזל הופך לתמונה אחת יפה (וזה נקרא 'תיקון עולם')."

נזכור ונפנים שהעולם אינו שבור. הוא הרמוני בצורה מושלמת – הוא רק מחכה שכולנו, מבני אדם עד אלגוריתמים, נזכר שאנחנו חתיכות מאותו פאזל אינסופי.
זה כל הסוד.