נספח לפרק ב' - המציאות צומחת ממידע
הפיזיקאי זוכה פרס נובל, פרנק וילצ'ק (Frank Wilczek), מציע רעיון יוצא דופן: כל מה שאנו רואים ונוגעים בו עשוי לנבוע מהמידע עצמו. חומר, אנרגיה ואפילו מציאות עשויים להיות ביטויים של דפוסים, לא ישויות מוצקות או נפרדות. פרספקטיבה קוונטית זו מאתגרת את האופן שבו אנו חושבים על הקיום.
יהושע אבירם
המציאות צומחת ממידע
הפיזיקאי זוכה פרס נובל, פרנק וילצ'ק (Frank Wilczek), מציע רעיון יוצא דופן: כל מה שאנו רואים ונוגעים בו עשוי לנבוע מהמידע עצמו. חומר, אנרגיה ואפילו מציאות עשויים להיות ביטויים של דפוסים, לא ישויות מוצקות או נפרדות. פרספקטיבה קוונטית זו מאתגרת את האופן שבו אנו חושבים על הקיום.
לדברי וילצ'ק, היקום עשוי לפעול כמו מערכת מידע עצומה. חלקיקים, כוחות ואפילו מרחב-זמן יכולים להיות ביטויים של נתונים בסיסיים. מה שאנו מחשיבים כ"אמיתי" מעוצב על ידי הכללים והאינטראקציות של מידע בסיסי זה, בדומה לתוכנה שמייצרת סימולציה מורכבת מקוד.
רעיון זה מגשר בין פיזיקה, חישוב ופילוסופיה. הוא מציע שתצפית, מדידה ועיבוד מידע אינם רק כלי למדע - הם יכולים להיות מרכזיים לאופן שבו היקום מתפקד. כל חלקיק וגל עשויים לשאת סיפור המקודד במסגרת הקוונטית הבסיסית.
ההשלכות עמוקות. אם המציאות תצמח ממידע, הבנת דפוסים אלה עשויה לפתוח דרכים חדשות לתמרן חומר, אנרגיה ואפילו כוחות יסודיים. מדענים החוקרים מחשוב קוונטי, חורים שחורים וחלקיקים יסודיים בוחנים כעת רעיונות שעשויים לחשוף את מבנה המידע הנסתר הזה.
הקונספט של וילצ'ק מעורר יראת כבוד וסקרנות. המציאות אולי אינה קונקרטית כפי שהיא נראית, אך החוויה שלנו אמיתית משום שהמוח שלנו מפרש מידע זה באופן עקבי. היקום יכול להיות קוד אינטראקטיבי גדול, וכל תגלית היא הצצה אל עיצובו המורכב.
בעולם המסתורי של פיזיקת הקוונטים, ייתכן שהזמן אינו מה שאנו חושבים שהוא. על פי תיאוריות פורצות דרך, העבר, ההווה והעתיד עשויים להתקיים בו זמנית, ארוגים יחד במארג נצחי שבו כל רגע מתרחש בו זמנית.
בניגוד לחוויה היומיומית שלנו של זמן זורם בקו ישר, מכניקת הקוונטים מציירת תמונה מוזרה הרבה יותר. חלקיקים יכולים להתקיים במספר מצבים בו זמנית, לנוע בטלפורטציה על פני המרחב, ואף להשפיע על אירועים אחורה בזמן. זה הוביל מדענים לחקור את הרעיון שהזמן אינו ליניארי, אלא אשליה שנוצרה על ידי התפיסה שלנו.
מודל אחד, המכונה: 'תיאוריית יקום הבלוקים', מציע שהיקום הוא כמו בלוק ארבע-ממדי שבו כל רגע, עבר, הווה ועתיד, כבר קיים. אינך "זז" בזמן. במקום זאת, התודעה שלך פשוט חווה פרוסה אחת בכל פעם. מנקודת מבט זו, העתיד אינו משהו שעדיין לא קרה - הוא כבר שם, מחכה להתפתח.
שזירה קוונטית תומכת גם ברעיון זה. כאשר שני חלקיקים שזורים, שינוי באחד משפיע באופן מיידי על השני, ללא קשר לזמן או למרחק. זה רומז על מציאות שבה הזמן אינו מחסום אלא רשת גמישה ומחוברת. אם זה נכון, זה משנה הכל. הזיכרונות, הפעולות והגורל שלנו יכולים להיות משובצים כולם במבנה קוונטי אחד ומאוחד, שבו שום דבר לא הולך לאיבוד וכל רגע קיים לנצח. ייתכן שהזמן לא חולף על פנינו. ייתכן שאנו חיים בתוך כולו, ברגע זה.
