פרק ד - תודעת חלקיק לעומת תודעת גל בזיקה לפיזיקה הקוואנטית.
בפיזיקה הקוואנטית, חלקיקים (כמו אלקטרונים או פוטונים) מתנהגים לעיתים כחלקיקים ולעיתים כגלים, תלוי בהקשר הניסויי. זהו אחד העקרונות המרכזיים של מכניקת הקוונטים, המכונה: דואליות גל-חלקיק.

הערה: כדי להבין לעומק את המושגים: 'גל' ו-'חלקיק', יש לחזור ולקרוא בעיון את פרק ב'.
בפיזיקה הקוואנטית, חלקיקים (כמו אלקטרונים או פוטונים שזה יחידות אור נשאי כוח אלקטרומגנטים) מתנהגים לעיתים כחלקיקים ולעיתים כגלים, תלוי בהקשר הניסויי. זהו אחד העקרונות המרכזיים של מכניקת הקוונטים, המכונה: דואליות גל-חלקיק.
1. חלקיק: במצב זה, האובייקט הקוונטי מתנהג כעצם נקודתי בעל מיקום ותנע מוגדרים. הוא מוגבל במרחב וניתן למדידה כחלקיק בודד.
2. גל: במצב זה, האובייקט הקוונטי מתפשט במרחב ויכול להתאבך (להצטלב עם עצמו) כמו גל. הוא אינו מוגבל לנקודה אחת אלא קיים כהסתברות מפוזרת.
התופעה המפורסמת של "ניסוי שני הסדקים" מדגימה זאת היטב: כאשר אלקטרונים או פוטונים עוברים דרך שני סדקים, הם יוצרים תבנית התאבכות (כמו גל), אך כאשר מודדים אותם בנקודה מסוימת, הם מתנהגים כחלקיקים.
את הרעיון של דואליות גל-חלקיק ניתן להקביל לרעיונות של תודעה:
1. תודעת חלקיק: זו תודעה ממוקדת, אינדיבידואלית, ומוגבלת. היא מתאימה לתפיסה של בני אדם כנשמות נפרדות, בעלות זהות עצמית מובחנת. כל אדם חווה את עצמו כישות נפרדת, עם רצונות, מחשבות ותחושות משלו. זהו מצב של "חלקיק תודעתי" – מוגבל בזמן ובמרחב, ומתמקד בפרטים.
2. תודעת גל: זו תודעה רחבה, קולקטיבית, ואולי אף אינסופית. היא מתאימה מטאפורית כיכול לתפיסה של הקדוש ברוך הוא כ"תודעת על" - תבונית אינסופית המכילה והמחיה את כל הנשמות והמציאות. תודעה זו אינה מוגבלת לזמן או מקום, והיא יכולה להתקיים בו-זמנית בכל נקודה במרחב-זמן. זהו מצב של "גל תודעתי" – מתפשט, מחובר ואחדותי (אחדות הבורא).
נמשיך לאט לאט לפתח את המושגים האלה כדי שנוכל להתקרב להבנה...
בנביא כתוב: "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה':" (ישעיהו פרק נה פסוק ח). ובהמשך נכתב: "כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם".(ישעיהו נה ט)
לפיכך, נתייחס לשני מושגים (בלי לשייך חלילה לקב"ה מושגים אנושיים):
1. אחדות הבורא: הקבלה והחסידות מדגישות את הרעיון שהכל כלול באלוקות, ושהנשמות נכללות ומושפעות מאור האינסוף האלוקי שמזין אותן ומחיה אותן. זה מזכיר מטאפורית את רעיון ה"גל" – שהכל מחובר וכלול באחדות אינסופית.
2. נשמות כחלקיקים: כל נשמה היא חלק מהאלוקות, אך יש לה זהות נפרדת וייעוד עצמאי. זה מזכיר את רעיון ה"חלקיק" – מוגבל אך בעל פוטנציאל אינסופי.
כדי להבין טוב יותר את המושגים: 'גל ו-חלקיק' נשתמש בשפה של תורת החסידות והקבלה:
ישנה חלוקה שעושות הקבלה והחסידות בין שתי הצורות הכלליות שבהן מקיים ומחיה הבורא את עולמו - האור ה'ממלא כל עלמין' והאור ה'סובב כל עלמין'. שני המושגים הללו הם תולדה של מושג-מפתח שלישי (שלא נרחיב בו כאן) - ה'צמצום'. פירושו הוא, שהקב"ה מצמצם את אורו האין-סופי ומתאים אותו לכלי-הקיבול של הבריאה. ההארה האלוקית עוברת מרחק עצום, מצטמצמת ומתמעטת (כמותית ואיכותית) כדי שהבריאה תוכל לקבלה מבלי שתתמוטט. אילו הייתה ההארה האלוקית מתגלה בבריאה בלי תהליכי הצמצום הללו, היה קורה לעולם מה שקורה לעין נוכח עוצמות אור גדולות מדי.
כתוצאה מהצמצום הזה יש לפנינו שתי צורות כלליות של הארה אלוקית - 'ממלא כל עלמין' ו'סובב כל עלמין'. הצורה הראשונה, ה'ממלא כל עלמין', היא זו שנמשלת להתלבשות הנפש בגוף. היא מותאמת לכלי-הקיבול של הבריאה, כשם שבנפש יש כוחות מוגדרים לכל איבר. הבריאה יכולה לחוש הארה זו ולקבלה באופן שלם ופנימי, וההארה מצידה גם מושפעת ממה שקורה בעולם, כיוון שהיא כבר הארה מוגבלת ומצומצמת.
הצורה השנייה שבה מקיים הבורא את עולמו נקראת 'סובב כל עלמין'. היא נקראת 'סובב', משום שהיא דומה לעיגול שאין בו מעלה ומטה ולא קצה שניתן לאחיזה. כך הארה זו יש בה מימד של אין-סוף, והיא אינה יכולה להתלבש בתוך הבריאה. השפעתה על הבריאה אינה כהתלבשות הנפש באברי הגוף, אלא 'מלמעלה', באופן בלתי-מודע ובלתי-נתפס. והמעניין הוא, שהשפעת האור ה'סובב' היא עצומה, עד שעצם הקיום המתמיד של החומר נובע ממנו.
ההבדלים בין ה'ממלא כל עלמין' ל'סובב כל עלמין' מתמצים בשלושה מרכיבים עיקריים:
א) ה'ממלא' מתגלה בעולם ונתפס בכליו, ואילו ה'סובב' נשאר עלום ובלתי-נתפס; ב) ה'ממלא' משתנה לפי יכולת הקיבול של חלקי הבריאה, ואילו ה'סובב' מאיר על הבריאה כולה בשווה; ג) ה'ממלא' יש בו דרגות אין-ספור, בהתאם לדרגות הבריאה שאותן הוא צריך להחיות, ואילו ה'סובב' אינו מתחלק לדרגות והוא הארה אחת פשוטה.
כיצד אנחנו סוגרים את המעגל ורואים זיקה וקשר בין פיזיקה קוואנטית לתודעה?
השאלה האם יש קשר בין פיזיקה קוואנטית לתודעה היא נושא שנוי במחלוקת. חלק מהתיאוריות (כמו: 'השערת קופנהגן') טוענות שהתודעה האנושית משפיעה על המדידה הקוואנטית, כלומר שהתודעה היא חלק אינטגרלי מהמציאות הקוואנטית, אחרים טוענים שהקשר בין תודעה לפיזיקה קוואנטית הוא רק מטאפורי בלבד. עם התפתחות המדע והטכנולוגיה והקצב המואץ של ניסוים במדע הפיזיקה, סוגיה זו תיפתר לכאן או לכאן ויש מה לחכות להתפתחויות בנדון.
כמו שבפיזיקה קוואנטית החלקיק והגל הם שני היבטים בזויות שונות של אותה מציאות, כך גם התודעה האנושית האינדיבידואלית והתודעה האלוקית הכוללת הן היבטים שונים של אותה אחדות בסיסית.
יחד עם זאת, בהקשר שלנו, ניתן לראות את התודעה האנושית כ"חלקיק" שמקיים אינטראקציה עם ה"גל" האלוקי. כלומר, הנשמות הן חלק מהרקמה האלוקית וכלולות בו, אך הן גם בעלות זהות נפרדת.
יתרה מזאת, כמו שבמכניקה קוואנטית המדידה משפיעה על המציאות, כך גם התודעה האנושית המוגבלת ("תודעת החלקיק") היא מעין "מדידה" או "צמצום" של התודעה האינסופית ("תודעת הגל").
זה מזכיר את עקרון: השזירה הקוואנטית, שבו חלקיקים נפרדים יכולים להיות מחוברים (כמו אריג שזור) בצורה שאינה תלויה במרחק. (נושא זה הורחב והוסבר באריכות בפרק ב').
נסכם אם כך שוב את הפרק המורכב הזה באופן מתומצת:
• חלקיק: תודעה ממוקדת, נפרדת, ומוגבלת (בני אדם כנשמות).
• גל: תודעה רחבה, קולקטיבית, ואינסופית (הקדוש ברוך הוא).
• חלקיק הוא ישות מוגדרת ומקומית, בעוד שגל הוא תופעה מתפשטת ולא מקומית.
• זיקה לפיזיקה קוואנטית: דואליות גל-חלקיק ושזירה קוואנטית יכולים לשמש כמטאפורה ליחס בין הנשמות לאלוקות.
• זיקה לתודעה: הרעיון שהנשמות הן חלק מהאלוקות אך בעלות זהות נפרדת תואם את תפיסת ה"חלקיק" וה"גל".
'תודעת חלקיק' (בני אדם):
• מוגבלת למיקום ולזמן ספציפי
• מתמקדת בחוויה האינדיבידואלית
• תחושת נפרדות מהשלם
• דומה לאופן שבו חלקיק קוואנטי מתנהג כשהוא נמדד
'תודעת גל' (התודעה האלוקית):
• חובקת כל, לא מוגבלת במרחב ובזמן
• מכילה את כל האפשרויות בו-זמנית
• מייצגת אחדות ושלמות
• דומה לפונקציית הגל הקוואנטית לפני המדידה
בוא נחשוב לרגע על השלכות של מה שגילינו עד עכשיו. אם כל הדברים, בליבה שלהם מורכבים מאותו רטט של אנרגיה טהורה, ללא קשר אם זה גלים או חלקיקים … ואני מתכוון לכל הדברים הנראים והסמויים, כולל אותי, אותך ואותנו, זה אומר שאנחנו “באמת אחד”!