פרק קמת' - תודעת זהות מזוייפת

זהות תודעתית מזוייפת
Don't Fake It - Make It

יש משהו שכמעט אף אחד לא אומר לכם בצורה ישירה.
לא תהפכו להיות מי שאתם רוצים להיות כי הרגשתם מוכנים. תהפכו להיות מי שאתם רוצים להיות ברגע שתתחילו להתנהג כך - עוד לפני שזה מרגיש אמיתי.
זהו הקטע שרוב האנשים מפספסים.

המוח כמראה של הפעולות שלנו
המוח האנושי אינו משתכנע מהבטחות, לא מדיבורים ולא מרגשות זמניים. הוא מסתכל על דבר אחד בלבד: הפעולות שלנו. מדי רגע, ומדי בחירה, המוח שואל שאלה אחת פשוטה:
"איך הבן האדם הזה מתנהג בפועל?"
ולפי התשובה - הוא מחליט מי אנחנו.
אם אתם שואפים להיות בטוחים בעצמכם, אך ממשיכים לפעול כמו מישהו שמפקפק בכל צעד - המוח לא מתבלבל. הוא רושם אתכם כאנשים חסרי ביטחון. לא בגלל שאתם כאלה בעומק, אלא בגלל שכך הוא מפרש את הראיות שמוגשות לו.

הנוירופלסטיות - יכולת המוח לעצב מחדש את עצמו בהתאם לחוויה ולהתנהגות - מלמדת אותנו שמה שאנחנו חוזרים ועושים, הוא מה שהופך להיות מי שאנחנו. כפי שניסח זאת הנוירולוג: Donald Hebb בעיקרון שהפך לאחד מאבני היסוד של מדעי המוח: "Neurons that fire together, wire together" - נוירונים שנורים יחד, מתחברים יחד. בכל פעם שאתם בוחרים לפעול כגרסה הרצויה של עצמכם, אתם ממש חורטים מחדש את הרשתות העצביות שמגדירות את זהותכם.

הרגע שבו מתחיל השינוי האמיתי
השינוי לא מתחיל בתחושה. הוא מתחיל בבחירה.
ברגע קטן אחד, כשאתם עוצרים ושואלים את עצמכם:
"איך הגרסה שאני רוצה להיות הייתה פועלת עכשיו?"
ואז - פועלים ככה. גם כשזה מרגיש מוזר. גם כשזה לא טבעי. גם כשהגוף עדיין מתנגד.

מחקריו של פרופ' Ethan Kross מאוניברסיטת מישיגן על:  self-talk - הדיאלוג הפנימי שלנו עם עצמנו - מראים שהאופן שבו אנחנו פונים לעצמנו בשניות של לחץ ובחירה, משפיע עמוקות על הרגולציה הרגשית ועל ביצועי הפעולה. כאשר אנחנו שואלים "מה הגרסה הטובה שלי תעשה כעת?" - אנחנו בעצם מפעילים מנגנון מנטלי שמנתק אותנו מהכאב הרגעי ומחבר אותנו לזהות שאנחנו בונים.

הזהות נבנית מהתנהגות, לא מרגשות
יש אשליה נפוצה שאומרת: קודם תרגיש מוכן, ואז תפעל. המציאות הפסיכולוגית הפוכה לחלוטין.
הזהות שלנו נבנית מההתנהגות שלנו - בעקביות. לא מהכוונות שלנו. לא מהחלומות שלנו. מהפעולות שאנחנו חוזרים עליהן, שוב ושוב, יום אחר יום.

פרופ' Michael Merzenich, חלוץ מחקר הנוירופלסטיות, הראה כי המוח מגיב לאימון עקבי בצורה ממשית ומדידה - לא רק ברמה הרעיונית, אלא ממש בשינוי פיזי של המפה הקורטיקלית. אימון בפעולות חדשות, אפילו כשהן אינן מרגישות טבעיות, מייצר מסלולים עצביים חדשים שהופכים לאורך זמן למסלולים הדומיננטיים.
במילים פשוטות: אתם לא צריכים להאמין בגרסה החדשה שלכם כדי להתחיל לפעול ממנה. אתם רק צריכים לחזור על הפעולות - עד שהמוח יעדכן את הקובץ.

המימד התודעתי: מעבר לטכניקה
מעבר לפסיכולוגיה ולנוירולוגיה, יש כאן משהו עמוק יותר.
כל פעם שאתם בוחרים לפעול כמי שאתם רוצים להיות - אתם לא רק מתרגלים כישור. אתם מכריזים על בחירה תודעתית. אתם אומרים לעצמכם, בשפה שאין לה מילים: "אני לא כלוא במי שהייתי. אני תמיד, בכל רגע נתון, בתהליך של הפיכה."
ברוחניות היהודית, הרעיון הזה מהדהד בעומק. בכל רגע - תשובה. לא חרטה על העבר בלבד, אלא פנייה - פיזית, מנטלית ורוחנית - לכיוון שבו אתם רוצים ללכת. הזהות היא לא גורל; היא כיוון.

ואז יש רגע שמגיע בשקט. בלי דרמה. בלי תפאורה.
פתאום אתם מבינים שאתם כבר לא מנסים להיות - אתם פשוט כאלה.

מה עושים עכשיו?
שלושה צעדים מעשיים:
•    עצרו ושאלו: "איך הגרסה שאני רוצה להיות תפעל ברגע הזה?"
•    פעלו לפי התשובה - גם כשזה לא מרגיש טבעי. במיוחד כשזה לא מרגיש טבעי.
•    חזרו על זה. עקביות היא הכתובת שדרכה המוח מחליט מי אתם.

אל תחכו להרגיש מוכנים. הרגשת המוכנות היא תוצאה של הפעולה - לא תנאי מוקדם לה.

המוח שלכם מחכה לראות - לא לשמוע.
הוא לא זקוק להצהרות שלכם. הוא זקוק לראיות.
וכל פעולה קטנה שאתם בוחרים, כל רגע שבו אתם מתנהגים כמי שאתם בוחרים להיות - היא ראיה.

כי בסופו של דבר, הזהות אינה מה שאתם מרגישים שאתם. הזהות היא מה שאתם בוחרים - בחירה אחר בחירה, רגע אחר רגע, יום אחר יום.

אסמכתאות מדעיות ומחקרים תומכים
•    Merzenich, M. (2013). Soft-Wired: How the New Science of Brain Plasticity Can Change Your Life. Parnassus Publishing.
•    Doidge, N. (2007). The Brain That Changes Itself. Viking Press. - על נוירופלסטיות ויכולת המוח לשנות את עצמו לאורך החיים.
•    Kross, E., et al. (2014). Self-talk as a regulatory mechanism: How you do it matters. Journal of Personality and Social Psychology, 106(2), 304–324.
•    Kross, E. (2021). Chatter: The Voice in Our Head, Why It Matters, and How to Harness It. Crown Publishers.
•    Posner, M. I., & Petersen, S. E. (1990). The Attention System of the Human Brain. Annual Review of Neuroscience, 13, 25–42. - על רשתות קשב ותפקידן בשינוי דפוסי חשיבה.
•    Hebb, D. O. (1949). The Organization of Behavior. Wiley. - עיקרון ה-Hebbian Learning: "Neurons that fire together, wire together".
•    Bandura, A. (1997). Self-Efficacy: The Exercise of Control. Freeman. - על האמונה העצמית ותפקידה בבניית זהות פעולתית.
•    James, W. (1890). The Principles of Psychology. Holt. - ההבנה הקלאסית שהתנהגות קודמת לרגש ומעצבת זהות.