נספח לפרק נו' - מושג הזמן: עבר הווה עתיד - 'תיאוריית יקום הבלוקים'

מושג הזמן: עבר הווה עתיד  - 'תיאוריית יקום  הבלוקים'

טענתם הנועזת של פיזיקאים שונים ובפרט הרמן מינקובסקי (Hermann Minkowski) החייתה את אחד הרעיונות העתיקים ביותר של האנושות. ייתכן שהזמן לא נע קדימה כמו שעון מתקתק. במקום זאת, עבר, הווה ועתיד יכולים להתקיים יחד בתוך מבנה מציאות גדול יותר מעבר לחוויה היומיומית.

הפיזיקה המודרנית פתחה את הדלת הזו באמצעות תורת היחסות של איינשטיין. משוואותיו מתייחסות לזמן כחלק ממרחב-זמן, המקושר למרחק ולתנועה. פרשנויות מסוימות מציעות שלכל אירוע יש מקום קבוע משלו, כלומר רגעים אינם נעלמים לאחר שהם חולפים.

מושג זה נקרא לעתים קרובות 'תיאוריית יקום הבלוקים'. לפי תפיסה זו, הילדות שלך, השנייה המדויקת הזו ואבני דרך עתידיות נותרות אמיתיות בתוך מפת הקיום הכוללת. מה שמשתנה הוא המודעות שלך כשהיא עוברת דרך רגעים אלה.

מסורות עתיקות רבות תיארו משהו דומה הרבה לפני המדע המודרני. הן דיברו על עכשיו נצחי שבו כל הדברים מחוברים מעבר לשעונים רגילים. תרבויות שונות השתמשו בשפה שונה, אך המסר המרכזי נשמע לעתים קרובות קרוב באופן מפתיע.
זה לא אומר שהחיים הופכים לחסרי משמעות או שבחירות נעלמות. אתה עדיין פועל, לומד ומעצבים את דרכך. אבל ייתכן שזה אומר שהמציאות עמוקה יותר ממה שהיא נראית, והזמן מסתורי הרבה יותר מהצעידה קדימה הפשוטה שאנו חשים בכל יום.

תיאוריית יקום הבלוק (Block Universe), המוכרת גם כאטרנליזם (Eternalism), היא תפיסה פיזיקלית ופילוסופית הגורסת כי הזמן הוא ממד נוסף, בדומה לממדי המרחב, וכי כל האירועים - בעבר, בהווה ובעתיד - קיימים בו-זמנית ובאופן שווה. 
על פי תיאוריה זו, היקום אינו "זורם" או משתנה, אלא מהווה מעין מבנה סטטי בעל ארבעה ממדים (מרחב-זמן), שבו כל רגע ורגע "קפוא" במיקומו הייחודי. 

עקרונות מרכזיים
• הזמן כממד מרחבי: הזמן אינו נתפס כנהר זורם אלא כציר מדיד. כשם ש"כאן" ו"שם" קיימים שניהם במרחב גם אם איננו נמצאים בהם כרגע, כך גם ה"אתמול" וה"מחר" קיימים בבלוק המרחב-זמן.
• העדר "עכשיו" אובייקטיבי: בהתבסס על תורת היחסות של איינשטיין, אין רגע אחד של "הווה" המשותף לכל הצופים ביקום. מה שנחשב "עכשיו" עבור צופה אחד עשוי להיות "עבר" או "עתיד" עבור צופה אחר הנע במהירות שונה.
• אשליית זרימת הזמן: התחושה שלנו שהזמן עובר מהעבר לעתיד נתפסת בתיאוריה זו כסובייקטיבית בלבד - מעין תוצר של המבנה המוחי שלנו או של האנטרופיה (התגברות האי-סדר ביקום), ולא כתכונה יסודית של המציאות. 

השלכות ומשמעויות
1. דטרמיניזם: אם העתיד כבר "קיים" בתוך הבלוק, עולה השאלה האם יש לנו בחירה חופשית או שהכל נקבע מראש.
2. מסע בזמן: תיאורטית, המודל מאפשר קיום של מסע בזמן, שכן כל נקודות הזמן הן מקומות ממשיים שניתן, לפחות באופן מתמטי, להגיע אליהם.
3. התנגשות עם מכניקת הקוונטים: מבקרים טוענים כי המודל הסטטי מתקשה להסביר את האקראיות וההסתברותיות המאפיינות את עולם הקוונטים. 

הקשר בין יקום הבלוק לבחירה חופשית 

הקשר בין יקום הבלוק לבחירה חופשית הוא אחד הצמתים המרתקים והמאתגרים ביותר בפילוסופיה של הפיזיקה. אם היקום הוא "בלוק" סטטי שבו העתיד קיים בדיוק כמו העבר, המסקנה המיידית נראית בלתי נמנעת: דטרמיניזם קשיח.
הנה ניתוח של הבעיה והדרכים השונות שבהן הוגים מנסים ליישב אותה:

1. בעיית "הגורל הפיזיקלי"
ביקום הבלוק, ציר הזמן דומה לסרט קולנוע שבו כל הפרימיים כבר צולמו והודפסו על הסליל. העובדה שאתה נמצא כרגע בפריים מספר 500 ואינך יודע מה קורה בפריים 2,000, לא משנה את העובדה שפריים 2,000 כבר "שם".
• המשמעות: אם כל פעולה שתעשה מחר כבר רשומה במרחב-זמן, הרי שהיכולת שלך "לבחור אחרת" היא אשליה. הבחירה היא רק חשיפת מידע שכבר קיים.

2. גישת ה"קומפטיביליזם" (יישוב סתירות)
רבים מהפילוסופים המצדדים ביקום הבלוק אינם מוותרים על הבחירה החופשית, אלא מגדירים אותה מחדש:

• הבחירה כחלק מהבלוק: לפי גישה זו, הבחירות שלך הן אכן חלק בלתי נפרד מהמבנה הקבוע של היקום. היקום הוא כפי שהוא בגלל ההחלטות שקיבלת בתוכו.
• חופש מהכפייה, לא מהפיזיקה: אתה חופשי אם פעלת לפי הרצונות והשיקולים שלך, גם אם מבחינה פיזיקלית היה ידוע מראש שתפעל כך. העובדה שהפעולה רשומה בעתיד לא אומרת שמישהו "הכריח" אותך; היא פשוט מתעדת את מה שאתה, מרצונך, תבחר לעשות.

3. יקום הבלוק המתפתח (Growing Block Universe)
כדי להציל את הבחירה החופשית ה"אמיתית" (היכולת ליצור עתיד פתוח), יש המציעים וריאציה למודל:

• העבר וההווה קיימים כבלוק מוצק, אך העתיד עדיין לא קיים.
• במודל זה, ה"עכשיו" הוא חזית הצמיחה של היקום. ברגע זה ממש, הבחירות שלנו "מייצרות" שכבות חדשות של מרחב-זמן. זהו ניסיון לשלב בין האובייקטיביות של העבר לבין חוסר הוודאות של העתיד.

4. זווית מכניקת הקוונטים
מכניקת הקוונטים מציגה אקראיות מובנית (לפחות לפי חלק מהפירושים). אם היקום אינו דטרמיניסטי ברמה המיקרוסקופית:

• ייתכן שיקום הבלוק אינו "נתיב יחיד", אלא מבנה של עולמות מרובים (Many-Worlds Interpretation).
• במצב כזה, כל בחירה שאתה עושה קיימת בבלוק, אך הבלוק עצמו מסתעף לכל האפשרויות. אתה "בוחר" באיזה ענף של הבלוק התודעה שלך ממשיכה.

לסיכום
ביקום הבלוק הקלאסי, "בחירה חופשית" במובן של שינוי העתיד היא בלתי אפשרית. עם זאת, אנחנו יכולים לראות את עצמנו כאדריכלים של הבלוק ולא רק נוסעים פסיביים בו - הפעולות שלנו הן אלו שמעצבות את צורתו הקבועה של העתיד.