פרק עה' - תודעת 'אני זה אני ואתה זה אתה'
עליי להיות מי שאני לא בגלל שאתה מי שאתה. על האדם להיות מי שהוא בזכות עצמו ולא בגלל השפעתה של הסביבה. זהו אחד העקרונות הבולטים במשנתו של רבי מנדל מקוצק והיא הדרישה מן האדם להיות נאמן לעצמו ולערכיו, בלי להתחשב בציפיות של הסביבה והחברה. אדם שתלוי בתגובות של אחרים למעשיו, בציפיות שלהם ממנו וביחס שלהם כלפיו מאבד את ה"אני" שלו, את עצמיותו.
תודעת 'אני זה אני ואתה זה אתה'
האימרה המיוחסת לרבי זושא מאניפולי היא: "אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי אלימלך (אחיו, רבי אלימלך מליז'נסק) – אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זושא – יסתתמו טענותי". הכוונה היא שקל להוכיח את עצמו על דברים שנעשו על ידי אחרים, כמו היותו אלימלך, אך יהיה קשה יותר להוכיח את עצמו על הדברים שנעשו על ידו כאדם בשם זושא, כי נדרש ממך להיות נאמן לאני הפנימי שלך.
המשמעות: מדובר באימרה על הצורך להיות נאמן לעצמך ולא לתת לאף אחד אחר להכתיב לך מה להיות ומה לעשות.
על פי האגדה החסידית, סמוך למותו על ערש דווי, רבי זושא מאניפולי אמר שבעולם הבא לא יחשוש כלל שישאלו אותו "למה לא היית כמו משה רבנו?" או "למה לא היית כמו אברהם אבינו?". הוא ישיב שאין הוא אברהם או משה.
אפילו אם ישאלו אותו למה לא היה כמו אחיו, רבי אלימלך מליז'נסק, הוא ידע לענות שאינו אלימלך כי לקב"ה כבר יש אחד כזה.
מה שממנו באמת פחד הוא שיישאל: "זושא, למה לא היית זושא?".
כלומר, שיישאל מדוע לא מימש את מלוא הפוטנציאל שניתן לו כפי שהיה הוא, בייחודו ובאישיותו, ולא מדוע לא היה כמו מישהו אחר.
הסבר רקע קבלי לאימרה:
כאשר נשמה יורדת לעולם, לפני כן מחתימים אותה על "חוזה" בו נאמר לה מהי שליחותה ותיקונה בעולם והיא חותמת שהיא מסכימה לכך (או שלא...).
ברבות השנים, לאחר שנפטר אדם לבית עולמו, עולה נשמתו לפני בית דין של מעלה ומראים לו "את המסמך" שעליו חתם ועוברים איתו סעיף סעיף לראות מה קיים ומה לא קיים...
האימרה הזו של רבי זושא מדגישה את הרעיון שייעודו של כל אדם הוא להיות עצמו באופן הטוב ביותר, ולא לחקות אחרים. על כל אחד למצות את הייחודיות שלו, כי זוהי המתנה שקיבל מאלוהים ואותה הוא נדרש להחזיר.
נקודת מבט חסידית נוספת:
"אני הוא אני ואתה הוא אתה":
בשם הרבי מנחם מנדל מקוצק אמרו:
"אם אני – אני, מפני שאני – אני, ואתה – אתה, מפני שאתה הוא אתה, אז אני – אני ואתה – אתה.
אבל אם אני הוא אני מפני שאתה – אתה, ואתה הוא אתה מפני שאני – אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה"
עליי להיות מי שאני לא בגלל שאתה מי שאתה. על האדם להיות מי שהוא בזכות עצמו ולא בגלל השפעתה של הסביבה.
זהו אחד העקרונות הבולטים במשנתו של רבי מנדל מקוצק והיא הדרישה מן האדם להיות נאמן לעצמו ולערכיו, בלי להתחשב בציפיות של הסביבה והחברה.
אדם שתלוי בתגובות של אחרים למעשיו, בציפיות שלהם ממנו וביחס שלהם כלפיו מאבד את ה"אני" שלו, את עצמיותו.
מצב שבו בני אדם מושפעים ומשפיעים זה על זה בלי הפסק, נראה בעיניו של הרבי מקוצק כמצב שאין בו "אני" ו"אתה", ואנשים מאבדים בו את זהותם הנבדלת.
מנקודת מבט של הפיזיקה הקוונטית:
כל אחד מאיתנו הינו יחידת תודעה עצמאית ואנחנו כולנו נכללים במארג העצום של "אוקיינוס התודעה" האוניברסלי. אני לא יכול לשכפל את התודעה שלך כמו שאתה לא יכול לשכפל את שלי. כל אחד מחזיק בתודעה עצמאית ייחודית שמקודדת מראש על פי תוכנית הבריאה והיא נזרקת לחלל העולם במרקם הקוונטי של הקוסמוס.
לכן, אני זה אני ואתה זה אתה ולא ניתן להחליף בינינו.
לסיכום, הכי חשוב שנזכור:
"אני אפילו לא צריך לנסות להיות מישהו אחר - זה לא מי שאלוקים רוצה שאהיה."


