פרק עט' - מאפסים את המוח - "תיאוריית שיקום הקשב" (Attention Restoration Theory)

מאפסים את המוח - "תיאוריית שיקום הקשב" (Attention  Restoration Theory)  
איך טיול קצר בטבע, או מבט בבניין עתיק - מאפסים את המוח?

משהו במפגש עם הטבע - ולעתים גם עם ארכיטקטורה עתיקה - משפר את הריכוז והזיכרון. המדענים מסכימים על ההשפעה, אך עדיין חלוקים בשאלה מה בדיוק עומד מאחוריה.

כבר מאות שנים משערים כי לטבע יש כוח ייחודי להשפיע על נפש האדם. כבר במאה ה־18 כתב הסופר האנגלי סמואל ג'ונסון: "סטייה מהטבע היא סטייה מן האושר", כשהוא רומז על הקשר העמוק שבין האדם לסביבתו הטבעית ועל תרומתו לרווחה האישית.

ניסוי ההליכה במישיגן
במחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן בשנת 2008, נשלחו 38 סטודנטים להליכה של כשעה - חצי מהם בטבע וחצי ברחובות העיר. שבוע לאחר מכן החליפו מסלולים. לאחר כל הליכה נבחנו במטלת זיכרון מאתגרת. התוצאות היו ברורות: הליכה בעיר שיפרה את הביצועים ב־6% בלבד, אך הליכה בטבע שיפרה אותם בכ־20%.

בניסוי נוסף, שבו המשתתפים רק הביטו בתמונות של נופים לעומת תמונות עירוניות, התקבל דפוס דומה: צפייה בתמונות טבע שיפרה את תוצאות הזיכרון והקשב בכ־20%, בעוד שתמונות עירוניות כמעט שלא השפיעו.

תיאוריית שיקום הקשב

פרופ' מארק ברמן מאוניברסיטת שיקגו הציע את: "תיאוריית שיקום הקשב" (Attention  Restoration Theory). על פי התיאוריה, מוח האדם משתמש ב"קשב מכוון" - מנגנון המאפשר להתמקד במטרה תוך סינון גירויים אחרים. עיר סואנת מעמיסה על מנגנון זה בשל ריבוי גירויים, בעוד שבטבע הגירויים "רכים" ובלתי תובעניים, ולכן הקשב נח ומתחדש.

אולם לא כל החוקרים מסכימים. חלקם טוענים כי הסיבה טמונה דווקא בתחושת הסקרנות והעניין שמעוררים נופים טבעיים. אחרים סבורים שההשפעה נובעת מהרגעה רגשית, שמביאה לשיפור קוגניטיבי.

גם ארכיטקטורה משפיעה
לא רק לטבע יש השפעה על מוח האדם. עוד בעת העתיקה הבינו אדריכלים כי גם סביבת מגורים משפיעה על הרווחה. מבנים עם עמודים דוריים, קשתות, מזרקות וכיכרות פתוחות נועדו להשרות סדר והרמוניה. גם וינסטון צ'רצ'יל טען ב־1943: "אנו מעצבים את בניינינו, אחר כך בניינינו מעצבים אותנו".

תחום ה"נוירו-ארכיטקטורה" מתמקד כיום בחקר השפעת המבנה הפיזי על המוח. מחקרים מראים כי קווים מעוגלים, תקרות גבוהות ותחושת פתיחות משפיעים על אזורים במוח הקשורים לרגש, ריכוז ויצירתיות. אפילו בכיתות לימוד ועבודה הוכח כי עיצוב נכון יכול לשפר את הזיכרון והביצועים.

מבנים קדומים מעוררים שלווה
מחקר מ־2017 שבו נסרקו מוחם של 12 אדריכלים הראה שמבנים בעלי אופי קדוש - כמו הפנתאון ברומא או קתדרלת שארטר – הפעילו דפוסי מוח המזוהים עם מדיטציה והפחיתו דיאלוג פנימי ב־30%.
מחקר נוסף מ־2019 מצא שגם אדריכלות היסטורית - לא רק נוף טבעי - יכולה "לטעון" מחדש את הנפש. נוף ירוק נתפס כמשקם יותר, אך גם מבנים קלאסיים מרשימים יצרו תחושת רעננות ורוגע.

היופי כגורם מאחד
ייתכן שהמכנה המשותף לטבע ולאדריכלות קלאסית הוא היופי. מחקרים בתחום ה"נוירו-אסתטיקה" מראים שחוויה אסתטית - בין אם זו שקיעה בהרים ובין אם קתדרלה גותית - מפעילה במוח דפוסים דומים. היופי הוא, כך נראה, שפה אוניברסלית המצליחה לאפס את המוח ולשפר את מצב הרוח.

כפי שכתב דוסטויבסקי ב"שדים":
"האנושות יכולה לחיות בלי מדע, יכולה לחיות בלי לחם - אך אינה יכולה לחיות בלי יופי. בלי יופי, לא יוותר עוד דבר לעשות בחיים אלה. כל הסוד כאן, כל ההיסטוריה כאן."