פרק קסי' - סוד התפילה התודעתית האמיתית
מחקרי הדמיית מוח (fNRI) מצביעים על כך שתרגולי תפילה ומדיטציה קבועים יכולים להשפיע על פעילות באזורים במוח המעורבים בקשב, בוויסות רגשי ובתגובת לחץ. מחקרים הבחינו במעורבות מוגברת של קליפת המוח הקדם-מצחית במהלך תרגול רוחני או מהורהר ממוקד, בעוד שפעילות ברשתות הקשורות ללחץ והרהורים עשויה לרדת. חוקרים החוקרים מיינדפולנס, מדיטציה ותפילה מצאו גם קשרים בין תרגולים רפלקטיביים עקביים לבין רמות לחץ נמוכות יותר, שיפור בוויסות רגשי, איכות שינה טובה יותר ושיפור ברווחה הכללית עבור אנשים מסוימים. השפעות אלו קשורות לעיתים קרובות ליכולתו של המוח להסתגל ולהתארגן מחדש לאורך זמן באמצעות נוירופלסטיות.
יהושע אבירם
סוד התפילה התודעתית האמיתית
מחקרי הדמיית מוח (fMRI) מצביעים על כך שתרגולי תפילה ומדיטציה קבועים יכולים להשפיע על פעילות באזורים במוח המעורבים בקשב, בוויסות רגשי ובתגובת לחץ. מחקרים הבחינו במעורבות מוגברת של קליפת המוח הקדם-מצחית במהלך תרגול רוחני או מהורהר ממוקד, בעוד שפעילות ברשתות הקשורות ללחץ והרהורים עשויה לרדת.
חוקרים החוקרים מיינדפולנס, מדיטציה ותפילה מצאו גם קשרים בין תרגולים רפלקטיביים עקביים לבין רמות לחץ נמוכות יותר, שיפור בוויסות רגשי, איכות שינה טובה יותר ושיפור ברווחה הכללית עבור אנשים מסוימים.
השפעות אלו קשורות לעיתים קרובות ליכולתו של המוח להסתגל ולהתארגן מחדש לאורך זמן באמצעות נוירופלסטיות.
במקביל, מדענים מזהירים כי חוויות משתנות מאוד בין אנשים, ותפילה אינה תחליף לטיפול רפואי או נפשי כאשר מדובר במצבים חמורים. חלק ניכר מהמחקר חופף גם למחקרים רחבים יותר על מיינדפולנס, מדיטציה, תרגילי נשימה, קשר חברתי והפחתת לחץ ולא תפילה בלבד.
מומחים מסכימים בדרך כלל כי שילוב של שגרות משמעותיות - כגון התבוננות, תנועה, חשיפה לאור שמש, יחסים תומכים, שינה איכותית וניהול לחץ - יכול לתרום באופן חיובי לבריאות הנפשית והרגשית לאורך זמן.
עבור אנשים רבים, תפילה משמשת לא רק כפרקטיקה רוחנית, אלא גם כרגע מובנה של שלווה, ריכוז, הכרת תודה ובסיס רגשי בחיי היומיום.
למה תפילה? מה סוד כוחה התודעתי?
"אין התפילה משנה תמיד דברים. התפילה אמורה תמיד לשנות בני-אדם , ובני אדם משנים דברים." (הרב קוק זצ"ל)
עשרים שנה ציפו יצחק אבינו ורבקה אימנו לילד. הדבר נמנע מהם כי רצה הקב"ה שהם יתפללו. הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים והוא ציפה מיצחק אבינו שיתעלה עוד ועוד בתפילותיו.
יצחק אבינו הבין את כל זה, ולכן ככל שהוא התפלל ולא נענה, הוא הבין שהקב"ה עדיין מצפה לעוד התעלות ועוד התעלות ולכן התלהבותו בתפילה רק הלכה וגברה עם הזמן במקום לדעוך.
פרשת 'תולדות' , פותחת בתיאור תפילתו של יצחק אבינו ותחנוניו לבנים : וַיֶּעְתֵּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ: (בראשית פרק כה, כא).
משחק המילים בין "וַיֶּעְתֵּר" לבין "וַיּעָתֶר" אינו מיקרי. חז"ל (סוכה , יד , ע"א) ראו בכך רמז לשורש המילה : "עתר" – קלשון מיוחד להיפוך התבואה.
"אמר רבי אליעזר למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר ? - לומר לך, מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום, אף תפלתן של צדיקים מהפכת דעתו של הקדוש ברוך הוא ממידת אכזריות למידת רחמנות."
מקורו של מאמר נפלא זה הוא בתלמוד הבבלי, במסכת סוכה (דף יד, עמוד א).
מאמר זה משמש לעיתים קרובות כמקור לעוצמתה של התפילה המסוגלת לבטל גזירות קשות. הרעיון המרכזי במאמר עוסק בכוחה העצום של התפילה וביכולתה לחולל שינוי עמוק:
העתר: כלי חקלאי (קלשון או מזלג) המשמש להפיכת התבואה בגורן ממקום למקום.
הנמשל: כשם שהעתר משנה את מצב התבואה, כך תפילתם של צדיקים בכוחה לשנות את הנהגת ה', ממידה של דין וקושי ("מדת אכזריות") למידה של חסד, חמלה וסליחה ("מדת רחמנות").
'היפוך' שכזה מצריך מאמץ רב. לקב"ה יש את השיקולים שלו, והוא צריך "לשכנע" את הקב"ה להפוך את גזר הדין למרות זאת.
תפילה שכזו היא מיוחדת כיוון שהאדם אינו רק מבקש לשנות פרט קטן או לשפר את מצבו ברמה בסיסית אלא לפעמים מדובר על להפך סדרי טבע - לשנות סדרי בראשית. החוויה של המתפלל הופכת להיות כדברי הירושלמי בברכות: "כאדם המשיח באוזן חברו והוא שומע" (פ"ט ה"א).
זו כוחה הגדול של תפילת הצדיקים.
רבי נחום זאב זצ"ל , בנו של הסבא מקלם זצ"ל מבאר:
יש אנשים שסומכים בדרך כלל על הסביבה שלהם. כשהם צריכים עזרה, יש להם למי לפנות. פלוני יעזור בפרנסה, אלמוני בסידור עבודה, השלישי בשידוכים, הרביעי בענייני בריאות. הם מסודרים היטב, יש להם קשרים בכל המקומות הנכונים. מדי פעם הם פונים גם לקב"ה ומתפללים.
אבל יש אנשים שאין להם למי לפנות. הם לא סומכים על אף אחד. הם לא שמים את מבטחם באיש. אלא יודעים הם שרק פניה אל ה' תוכל לעזור להם. וכשהם פונים אליו יתברך בתפילה מקירות ליבם, עמדתם ברורה, הם סומכים רק עליו ויודעים שאם לא שהוא יושיט להם את עזרתו, הם אבודים. הם לא מכירים דרך אחרת.
תפילה של אנשים כאלו דומה לאותו קילשון שמהפך את התבואה ומשנה את הכול.
כאשר אנחנו כבר מתעוררים להתפלל עבור איזה דבר, אם עובר זמן קצר והתפילה אינה נענית אנחנו מתייאשים מהתפילות - קשה להמשיך להתפלל במשך תקופה ארוכה באותה רעננות והתלהבות כבתחילה.
אדם שמתפלל כאשר הוא מודע לכך שהקב"ה כבר "הכריע", מגיע לקב"ה מתוך הקשר האינטימי והקרוב שנרקם בינו ובין א-לוהיו.
יצחק אבינו התמיד בתפילתו באותה התלהבות והוא התעלה והתעלה עד שזכתה רבקה אימנו בפרי בטן.
איך מגיעים למדרגה כזו - שנצליח להחזיק בהתלהבות הראשונית ואף להוסיף עליה במקום שהתפילות יחלשו במשך הזמן ?
דומה שהדבר תלוי בגישה שלנו לתפילה - אם מטרת התפילה היא רק להשיג את המבוקש, אכן אחרי זמן קצר אנחנו מתייאשים כשאנחנו רואים "שלא הולך לנו לשכנע את ה' ".
אך ידוע מה שכתבו רבותינו הקדושים שהתפילה לא נועדה לחולל "שינוי בעמדתו" של הקב"ה אלה אדרבה, הקב"ה מוכן תמיד לתת, רק שאנו צריכים לעשות את עצמנו כלים ראויים באמצעות התפילה.
עיקר עניין התפילה הוא השינוי שהיא מחוללת בתוכנו כאשר באמצעותה אנו מפנימים היטב את המודעות שלנו לקב"ה ואת הידיעה והאמונה שהכול בידו. השגת המבוקש על ידינו - זהו רווח צדדי ביחס להשגות הנשגבות שאנו משיגים על ידה.
וכשנבין את המטרה האמיתית של התפילה - זו היא עיקר התועלת.
וזאת מלמדים אותנו צדיקים, שכאשר אדם נצרך לאיזה דבר או כשהוא נתון לא עלינו באיזה מצוקה, עליו לבקש מאת הקב"ה בהרגשה שבזו התפילה כבר נשלחה ומכאן ואילך, הוא משליך מעליו את הבעיה "ומגלגלה" לעברו של מלך מלכי המלכים, בבחינת: 'השלך על ה' יהבך' - וכבר אין לו מה לדאוג יותר! באופן שכזה, מקיים האדם את מצוות הביטחון בשלמותה והישועה בוא תבוא כי זו היא התפילה האמיתית.
תפילה באופן הזה, תביא את האדם להצלחות בעולמו והצלחות אלו יהיו פירות תפילותיו , אך הקרן, דהיינו ההשגות הנשגבות שהוא השיג באמצעות תפילתו, קיימת לו לעולם הבא.
- 3 פרקים העוסקים בתפילה, מרוכזים: כאן
